שאלה
את הפס': "וַיְהִי הַיּוֹם--וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה; וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן, בְּתוֹכָם." (איוב, א, ו)
רש"י פירש: "לריב עמו שאין להתיצב אלא על דין שנאמר (ישעיהו ג) נצב לריב ה'."
כיצד אפשר להגיד ש"להתיצב" זה לריב? הרי בזאת מתחילה פרשת ניצבים:
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ: מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--וּבְאָלָתוֹ: אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם." (דברים, כט, ט-יא).
תשובה
שלום וברכה
אני לא בקיא בנושא, אבל יכול להציע שני כיוונים שהייתי חושב עליהם:
א. גם במעמד ניצבים מדובר על כריתת ברית - שהיא שפת דין, ולא שפת רחמים או חסד.
ב. יש להבחין בין פועל - שהוא דין, ובין התייצבות - שהיא יכולה להיות דברים רבים אחרים.
ואשמח לשמוע אם לך יש רעיונות נוספים.
כל טוב ושבת שלום
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם