שאלה
שלום רב,
אני לא מצליח להבין את כל הנושא של בין השמשות. כלומר, אני מבין מה זה בין השמשות, ומבין את המשנה והתלמוד מתייחסים אליו ואת כל ההגדרות. אבל כשאני מסתכל בצורה פשטנית בתורה אני רואה את הפסוקים הבאים:
א. "בָּעָ֑רֶב כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ מוֹעֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם׃" . מתי זה ערב? האם בשקיעה או בצאת כוכבים (דיינו חשכה - dusk) - על פי הפסוק הזה, התורה מגדירה שערב זה "כבוא השמש" משמע משקיעת גלגל החמה.
ב. "וְהָיָ֥ה לִפְנֽוֹת־עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַֽמַּחֲנֶֽה׃" - לפני השקיעה רוחצים במים, וכשהשמש שקעה ניתן לבוא אל המחנה. איך ניתן לבוא למחנה בחשיכה? לפי הפסוק הזה מבינים שהלילה-ערב מתחיל בשקיעת השמש
ג. "וּבָ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְטָהֵ֑ר וְאַחַר֙ יֹאכַ֣ל מִן־הַקֳּדָשִׁ֔ים כִּ֥י לַחְמ֖וֹ הֽוּא׃" - לפי פסוק זה, נאמר מפורשות שהטהרה מתבצעת לאחר שהשמש שקעה, האדם נטהר, ולאחר מכן ניתן לאכול מן הקודשים. אני מכיר את הגרסה של רש"י שגורס ש"וטהר" נאמר על אור השמש, אבל ישנן גירסאות שגורסות כפשט, שהאדם הוא זה שנטהר.
ד. "וַתַּ֤עַל הַמִּלְחָמָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וּמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל הָיָ֨ה מַעֲמִ֧יד בַּמֶּרְכָּבָ֛ה נֹ֥כַח אֲרָ֖ם עַד־הָעָ֑רֶב וַיָּ֕מׇת לְעֵ֖ת בּ֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ׃" עוד פסוק שמראה שערב זה בעצם שקיעה ולא צאת כוכבים.
ה. "וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃" - התורה יודעת להבין בין זריחת החמה לבין עלות השחר. כלומר - לא ניתן להגיד ש"זרח השמש" זה רק עליית אורו של השמש, שכן יש את המונח 'עלות השחר'
שאלות:
1. אז מתי מתחיל הלילה רשמית?
2. מדוע יש ספק בין השמשות? הרי רואים לפי הפסוקים שהתורה אומרת מפורשות שיממה חדשה מתחילה ברגע שהשמש שוקעת (ועדיין יש אור)
3. למה מעיקר הדין לא ניתן לשמור שבת על לשקיעה? שכן הפסוקים הראו לנו שערב מתחיל בשקיעת השמש?
4. האם מלבד שיטת היראים, יש עוד פוסקים שהחליטו שזמן קריאת שמע לכתחילה הוא משקיעת החמה? האם יש סבירה שאדם שקורא את קריאת שמע בשקיעה לא חייב לחזור עליה שוב?
5. האם יש פוסקים שהתירו להתפלל תפילת ערבית במלואה לאחר שקיעת החמה?
6. ילד שנולד 2 דקות לאחר השקיעה, מתי יותר ראוי לחגוג את יום ההולדת - האם בתאריך החדש, או בתאריך שהיה לפני 2 דקות (בהנחה שהוא לא מעוניין לחגוג יומיים)
7. מתי מתחלף רשמית התאריך?
8. איך התחיל כל העניין של "צאת הכוכבים", למרות שהתורה משתמשת רק במונח של "ובא השמש" דבר שמוזכר רק פעם אחת בנחמיה ומתאר את זמן עשיית המלאכה ביום חול.
9. במידה ויש 2 ערבים: אחד בשקיעת החמה ואחד בצאת הכוכבים, האם ייתכן שהצדוקים\איסיים צדקו ובין הערביים זה לא אחה"צ כפירוש רש"י אלא הזמן בין השקיעה לחשיכה כפירוש אבן עזרא?
אני חלילה לא שואל את השאלות הללו מסיבה רעה, אלא רק מסקרנות בגלל אהבתי לתורה. כמובן שאיני הולך לחלל שבת לאחר שקיעה, בגלל שקיבלתי את מסורת אבותיי ואיני מעוניין לשנותה. אני פשוט מאוד סקרן ורוצה ללמוד את הדברים הללו.
תודה רבה!
תשובה
שלום לך,
מחמת צורת הפורמט שאמור להיות לא מדי ארוך אחלק את שאלתך לניתוח הפסוקים ואח"כ בלי נדר בתשובה נוספת השאלות ההלכתיות.
אנסה כרגע להתמקד בניתוח לשוני של הפסוקים, כי הרי עיקר שאלתך איננה על פירוש דברי חז"ל אלא מהבנה אחרת שאתה טוען שנובעת לשיטתך מפשט הפסוקים. אציין שרוב מה שאני כותב כרגע איננו ממקורות אלא מסברתי, שהרי המקורות עצמם הם המשנה והתלמוד שאותם אתה מכיר כבר ועליהם אתה מקשה מפשט הפסוקים. עוד אציין שבמהלך מה שאכתוב אעשה כסגנון הגמרא, ואם בהמשך הדיון אראה מה שסותר\נותן כיוון חדש אכתוב זאת באותו שלב של הדיון ולא לפני כן:
מובאה א- שים לב לכפילות "בערב כבוא השמש", אם הכוונה שמיד בשקיעה זה ערב אז מדוע הכפילות "בערב" וגם "בבוא השמש"?
מובאה ב- גם כאן משתנה הלשון "לפנות ערב" מול "וכבא השמש". אם זה היה אותו זמן היה צריך להיות לשון זהה.
מובאה ג- ענית לעצמך, הגמרא בברכות ב ע"ב מפרשת שהפשט הוא שבא השמש ולא רק שבא אלא ש"טהר" כלומר העולם נקי כבר מהשפעת השמש, כלומר צאת הכוכבים. למעשה, הגמרא שם גם אומרת שאם המילה "וטהר" היתה מתייחסת לאדם היה צריך להיות כתוב "ויטהר" ולא "וטהר".
מובאה ד- עולה לי בראש 2 כיוונים לתרץ: 1) המפרשים אומרים שלמרות שנפצע החזיק במרכבה שיראוהו עומד כדי לא להחליש לב לוחמיו, אפשר לקחת צעד נוסף ולומר שלמרות שמת כבר בזמן השקיעה בתנוחה שהיה בה יצרה מצג מרחוק שהוא עומד וחי עוד מעט זמן עד הערב. 2) אין הכי נמי שנקבל שביאת השמש היא הערב ומדובר באותו זמן, אלא שעדיין לא ברור אם מדובר על שקיעת גלגל השמש או ביטול השפעתה העקיפה גם, כלומר חשיכה וצאת הכוכבים. (וכפי התקדים שלמדה הגמרא ממובאה ג, כנ"ל). מרגע שקיבלנו את התירוץ הזה הוא רלוונטי כמובן גם לביאור מובאות א' וב'.
מובאה ה- בהחלט לגבי עלות השחר הדבר מוסכם שזה יום גמור ולא ספק יום ספק לילה, בניגוד לבין השמשות שדינו כספק, מכל האמור לעיל.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם