שאלה
שלום, אני בת 27 ומרגישה שלגמרי התרחקתי מעצמי ומבני האדם שקרובים אלי. שבכלל איבדתי כיוון בחיים והמחשבות בעיקר שליליות ומאוק מתקשה לתפקד בכל תחומי החיים מוותרת מהר ועוזבת ולבסוף חוזרת לבית ההורים ולא ממש עושה משהו מועיל לא לי ולא להם. אני מרגישה צורך להתקרב ליהדות ולדת אבל אני מרגישה שזה נובע מתוך מקום של קושי ובקשה למשהו חיצוני שיתן לי כוח פנימי וגם מסגרת של מה מותר ומה אסור שתעזור לי לעבוד על הגבולות והמשמעת העצמית. כמו כן אני ממש מרגישה שאיבדתי את החיבור ללב שלי ומתוך כך גם הקשרים שלי עם אנשים פחות טובים.. האם זו סיבה לפנות לדת ולהתקרב או שזה חיצוני ולא יעבוד? ובמידה וזה כן מה הדרך להתחיל? אני מתביישת לדבר על זה עם אנשים שאנע מכירה.. תודה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על עשיית הצעד הראשון.
את מתייצבת מול עצמך; עושה מעין סיכום של המקום שאת חשה שאת נמצאת בו עכשיו; מזהה שמדובר בנושאים רבים ולא רק בנושא אחד בלבד בחיים שלך; זוהי נקודה כואבת מאוד ומייסרת מאוד, אבל יש בה גם הזדמנות גדולה לשינוי.
ודרכים רבים לשינוי. יש העושים זאת במהפכה אחת ומיידית. יש, ונראה לי שהם הרוב, שמתחילים מסע ארוך ומיוחד, שמחד גיסא רצוף קשיים ומכשולים, ומאידך גיסא כל צעד של התקדמות מזין את הצעד הבא, ומכניס את האדם לתנועה פנימית של תיקון. ככל שתגייסי כוחות פנימיים בתוך עצמך לעשות זאת – כך יש סיכוי גדול יותר לבנות מחדש את עולמך במקום יותר גבוה ממה שהוא היה עד עתה.
האם ההתקרבות לאמונה ולדת במצב כזה היא אמיתית ? התקרבות לאמונה ולריבונו של עולם אף היא חלק ממסע. יש בו מדרגות מדרגות. ואכן, מדרגה נמוכה היא לפנות לדרך זו רק בעת מצוקה פנימית, וכחלק מחיפוש אחר משהו שיגאל אותנו מהסערה שאנו נמצאים בו. אולם, גם לנקודה נמוכה יש מקום. החיים אינם בינאריים – כן או לא – אלא בעלי קומות ושלבים, ואפשר כל הזמן להתקדם. גם כשמתחילים חיי אמונה במניעים מצוקתיים הם מאפשרים לטפס מעלה מעלה. וכמו במסע העצמי, גם היא פתיחה של מסע, שיש בו קשיים ומכשולים רבים, אך גם בו – ככל שצועדים צעד אחד קדימה, כך מוצאים עולמות יותר עמוקים של אמונה ושל קשר עם הקב"ה, ולא רק בקשה למשהו חיצוני שיפתור עבורינו את הבעיות כולן.
מאיפה להתחיל ? יש הרבה תשובות לשאלה זו, ובהמשך לדימוי של מסע – כשם שכל אחד פותח במסע אחר. סיפור יפה על פתיחת מסע של תשובה ותיקון ממורי ורבי הרב עמיטל זצ"ל מופיע כאן: https://bit.ly/49XBjeL. אם הדבר נאה בעינייך – לכי בדרך זו.
אפשרות שניה, העולה דווקא מסיום דברייך שלך עצמך, הוא לפתוח אכן בצעדים הראשונים של פיתוח הקשר עם בני אדם, ודרכו לטפס אל הא-לוהים. במקום שבו תמצאי בעצמך התעניינות אמיתית בבני אדם אחרים, יכולת הקשבה והאזנה להם, חמלה, נכונות לעזור, להילחם על מה שמגיע להם וכדו' – תפתחי בתוך עצמך גם התעניינות אמיתית באמונה ובריבונו של עולם, יכולת הקשבה והאזנה למצוותיו, נכונות להילחם על מה שנכון לתקן בעולם וכדו'. אם דרך זו מתאימה לך – התחילי דווקא שם, במצוות החשובות של איסורי לשון הרע רכילות והלבנת פנים, עשיית חסד וצדקה, ומתוך כך גם יכולת להתקשר בריבונו של עולם בתפילה, בשמירת מצוותיו והליכה בדרכיו.
ואם תרצי הדרכה מפורטת יותר – בשמחה.
כל טוב ובהצלחה