שאלה
ב"ה
לכיפה
שלום כבוד הרב יובל שרלו
ספר החינוך מצוה ל - שלא לישבע לשוא
שמות כ', ז'
... רצונם לומר כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד, ומכפר על החוטאים ואף על פי שגדל חטאם וחזק עד שראוי שאם יחטא איש לאיש כל כך לישבע שלא למחול לעולם. ועל הדרך הזה אמרו זכרונם לברכה כי משה התירו, כלומר שבזכות תפילתו הטובה גרם שהשם יתברך שהוא שומע תפלה סלח לעוונם. וזהו שלא תמצא לרבותינו זכרונם לברכה שידרשו ענין ההיתר אצל שבועתו ברוך הוא כי אם בחטא גדול,
כי משה התירו לה' ?,
שסלח לעוונם - על עגל הזהב?
תודה ממשה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
"משה התירו" - שים לב להמשך המשפט "כלומר שבזכות תפילתו הטובה גרם שהשם יתברך שהוא שומע תפילה סלח לעוונם", לאמור: לא משה רבינו הוא המתיר, כי אם הקב"ה נענה לבקשת משה והתיר את שבועתו שלו עצמו.
"שסלח לעוונם" - אכן נראה שמדובר בחטא העגל.
כל טוב