מפקד אוגדה שצם בתענית אסתר

שלום וברכה

זה זמן רב שאיני מאמין לשום דבר שמפורסם, אלא רק אחרי כמה זמן שניתן לראות אם הפרסום נכון, הצלבת מקורות וכדו'.

המצב כיום הוא שהגענו למצב שלא ניתן לקבל שום פרסום בהנחה שהוא אמיתי.

לכן, איני מתייחס לסיפור הזה אלא לשאלה 'נקיה' בשאלה זו:

מלחמה דוחה את הכל.

ועל כן, לא זו בלבד שמפקדי הצבא פטורים מלצום במלחמה, אלא שאם הדבר פוגע בתפקודם הם אסורים לצום. זו צריכה להיות נקודת מוצא של כל לוחם במלחמה.

ברם, ההנחה כי צום פוגע בתפקוד צריכה להיבחן הן לאור העובדה שאנו קוראים בתנ"ך שצמו דווקא ביום קרב (כגון סיפור יהונתן ויערת הדבש), ולא זו בלבד אלא שהמוסלמים צמים במשך חודש שלם, ועובדים בחוץ בעבודה מלאה.

אפשר אפוא להבין את מי שרוצה להיות שותף בצום. עליו לקבע בעצמו את ההכרה כי אם הצום שלו פוגע ולו במעט בתפקודו – אסור לו לצום, אולם אם הדבר לא משפיע עליו, אין סכנת התייבשות וכדו' – זה מעורר התפעלות גדולה. כאשר מדובר בחורף זה בוודאי יותר קל. לעומת זאת, אם השאלה היא על י"ז בתמוז, ועל אחת כמה וכמה בצום הארוך של תשעה באב – נראה כי אסור לקחת את הסיכון.

כל טוב