שאלה
שלום כבוד הרב, אני בת 16 ואני תלמידת תיכון בכיתה י. בחצי שנה האחרונה הכל מתחיל לקרוס לי ולהתפרק לי בידיים, ואני כבר חסרת אונים. כרגע אני נמצאת בפנימיה צבאית שבחרתי ללכת לפה, אבל עכשיו אני מתחרטת ומנסה לעזוב בגלל הסגנון לימודים והאנשים פה. אני לא מתחברת, וקשה לי לנהל חיים כמו שאני רוצה. אני בתהליך עזיבה כבר שלושה וחצי חודשים, ובינתיים אין הרבה סיכויים שאעזוב השנה כי מנהל בית הספר שאני רוצה לעבור לא מוכן לקבל אותי השנה. הוא טוען שהשכבה מורכבת, ושאמצע שנה לא מתאים. בקיצור אני כרגע בתקופה ממש לא טובה נפשית, וזה פוגע לי בבריאות אפילו הפיזית ואני רואה את זה. אני מבקשת חיזוק להמשך הדרך וברכה שזה יגמר מהר ומנהל בית הספר יקבל אותי כמה שיותר מהר.
תשובה
שלום לשואלת היקרה,
קראתי את דברייך בלב כואב ומעריך. את מתארת מצוקה אמיתית, של נערה רצינית שנמצאת במקום לא פשוט, ורוצה לחיות חיים של אמת ושל חיבור לעצמך - במקום שטוב לך.
אני מבין אותך ממש – זה מאוד לא נעים להיות 'תקועה' במסגרת שלא מתאימה לך. אבל אחרי שאת ממצה את היכולת וההשתדלות לשפר את המצב, זה הזמן להרפות ולנסות לראות – איך אני יכולה לעשות שיהיה לי הכי טוב, במקום שבו אני עכשיו? ויותר מזה – מה אני אולי יכולה לעשות ולקחת, ולבנות את עצמי, דווקא מתוך המציאות שלא רצויה שאני נמצאת בה עכשיו?
לפעמים הקדוש ברוך הוא מניח את האדם במקום שבו הוא מרגיש חוסר נוחות – לא כדי לשבור אותו, אלא כדי לבנות בו כוח פנימי. לא כל קושי הוא עונש, לפעמים הוא הזמנה והזדמנות לצמוח יותר. את נמצאת עכשיו בפרק של התמודדות, שבו נבחנת היכולת שלך לשמור על תקווה, על אמונה ואופיטימיות, ולהפיק מעצמך את המקסימום שמתאפשר לך כאן.
אפשר לחשוב על יוסף הצדיק: הוא נזרק לבור, ואחר כך למצרים – מקום זר לגמרי, רחוק מארצו וממשפחתו. אבל דווקא שם הוא מצא את הכוחות הפנימיים שלו, ולבסוף התברר שכל זה היה הכנה לדבר גדול.
כמובן, מותר ורצוי שתמשיכי לפעול באחריות כדי לעבור למקום שטוב לך בו. אבל עד שזה יקרה – תראי את הזמן הזה כהזדמנות: לבנות בתוכך עמוד שדרה של אמונה, סבלנות, ויכולת לעמוד גם כשלא קל.
אני מציע לומר כל יום תפילה קצרה מעומק הלב, אפילו משפט אחד משלך, כמו:״ריבונו של עולם, תן לי כוח לעבור את התקופה הזו באמונה ובשמחה, ותסייע שהדברים יסתדרו לטובה.״
נסי לחשוב מחשבות של אמונה – שכשדברים מתעכבים או קורים לא כמו שרצינו, לפעמים זה משום שהקב"ה מארגן לך מעבר טוב ונכון יותר, בזמן המדויק לך.
הקב״ה קרוב אלייך, שומע אותך ודואג לך, עכשיו ובכל זמן. אל תאבדי את האמון – לא בעצמך ולא בו.
כמובן, *אל תישארי עם התחושות האלו לבד*. חשוב לשתף דמות בוגרת ואחראית שאת יכולה לסמוך עליה כמו מדריכה, מחנכת, קרובת משפחה במה שעובר עלייך, כדי שיתנו כוח ויתמכו בך. כדאי לשקול לדבר עם היועצת, כדי שתראה שאת באמת בסדר, תחזק אותך ואולי תוכל לקדם את העניין מעבר ל"חוק היבש". זה לא הופך אותך חס וחלילה למישהי מוזרה, אלא צעד מקובל לדאוג לנפש שלנו בזמן קשה.
אני מברך אותך שתראי במהרה ישועה ושמחה, והצלחה של אור חדש, שהדברים יסתדרו בטוב ובחסד, ושתרגישי שלווה אמיתית. בכל מקום שתהיי בו. שבהקדם האפשרי תתקבלי ותכסי למקום שיהיה לך הכי טוב שיש, ושעד אז תצליחי להתמודד בגבורה ובאמונה.
את גם מוזמנת, ואפילו נשמח, אם תשלחי לנו משוב על התשובה ותכתבי לנו מה את חושבת על הדברים, ואם יש נקודות שתרצי עוד לחדד ולשאול.
חזקי ואמצי,
שלמה, חברים מקשיבים makshivim.org.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם