שאלה
שלום לכבוד הרב
סליחה על השאלה ההזויה בימים אלה
אני פשוט על סף קריסה. אין לי כח לקום ב04.00 לקרוא משנה ואחרי שעה אין לי מושג מילה ממה שקראתי. לקרוא כל יום את אותם התהילים וסבל מכל שניה.
להגיע הביתה רעב ולחכות עד שיעבור זמן רבנו תם בשביל להתפלל ואז לאכול.
אתמצת אני ביום מקדיש יותר מ4 שעות לתפילה משנה וכד' . זה סבל מוחלט ותועלת 0.
כבר חודשיים אני בא לתפילת מנחה בשביל לבקש התרת נדרים, כבר חודשיים אני עושה אחורה פנה ולא מעז מהאי נוחות.
התעייפתי מלהלחם בעצמי זה דורש כל כך הרבה אנרגיות על כלום.
אני לא בטוח מה השאלה אבל אני בטוח שכבוד הרב בחוכמתו הרבה ייתן לי עצה טובה.
תודה וסליחה.
תשובה
שלום וברכה
האם אני רשאי להציע לך דבר מה ?
זו לא שאלה הזויה.
זו הזדמנות.
זה בדיוק המקום בו נראה שפנימיותך קוראת לך לשנות כיוון.
אם קימה ב 04:00 לומר תהילים בלי שהלב והתודעה נמצאים שם גורמת לך סבל ומצוקה – זו קריאה לשנות כיוון. לא לעשות את זה, לעשות משהו אחר.
לדוגמה: לומר רק פרק אחד. לא יותר. אבל להשקיע בהבנת המילים, והקשר בין פסוק לפסוק. כדי שהלב יהיה שם. כדי שהתודעה תהיה שם.
ואם ההמתנה לזמן רבינו תם מייסרת אותך, וזה עוד בחורף – אז לנהוג אחרת.
ובמקביל, לבנות דברים אחרים שאתה עושה. בעיקר את אלה שהנביאים דיברו עליהם: צדקה ומשפט, עשיית חסד עם הבריות, תשומת לב ל"גר ליתום ולאלמנה" המודרניים (כלומר: לאנשים השקופים). תיקונים בתחום הזה.
לתת אמון בעצמך. לתת אמון בכך, שכרגע הדרך הזו שאתה הולך בה אינה מקדמת אותך, כי אם משיגה אותך לאחור.
ולשמוע את דבר ה' שבתוך עצמך שקורא לכך להתכוונן למה שבאמת מתאים.
האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?
כל טוב ופתיחת שערים