שאלה
מדי פעם אנו נחשפים לספורים על "גדולים" שכביכול הבינו ברפואה יותר מרופאים שלמדו והתמחו, שכן "בתורה יש את כל החכמות.."
בויכוחים על הנושא, אני תמיד טוען שאם אכן היו שיודעים ומבינים זה רק מחמת שלמדו רפואה והתעניינו, ומעצם לימוד התורה לא מגיעים להשגים בחכמת הרפואה. אולי אפשר לומר שחכם גדול בתורה, מבין דבר מתוך דבר גם בעניני רפואה דלומד ומחכים במהירות, אבל לא יותר מזה.
כשמביאים הטוענים את הסוגיות התמוהות, עם הרפואות שבתלמוד, שכמובן אינן יכולות לרפא כיום ומן הסתם לא יכלו לרפא גם בעבר, אני טוען בפניהם שחכמי הגמרא לא היו רופאים, אלא שילבו בגמרא רפואות (אליל) שהיו בזמנם.
מיד טוענים כנגדי שאני אפיקורס, שכן איני מאמין כביכול שכל הגמרא ירדה מן השמים בע"פ... אני סבור שההלכות שבתלמוד נאמרו בע"פ למשה, ואילו שאר החכמות ששולבו בסידור התלמוד, היו סוג של פרפראות לחכמה אולי למשוך את לב הלומדים, כשם שרב הדורש בהלכה משלב סיפורים ובדיחות בכדי למשוך לב השומעים, אולם אין שום חיוב לטעון שרפואות אלו הן בכלל תורה שבע"פ.
אשמח לשמוע מה דעת כבוד הרב בנושא.
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה
אני לא מכיר אפילו יהודי אחד שיתרפא לפי הרפואות בחז"ל ולא לפי הרפואות הנהוגות היום. הדברים לא באים לשלול דברים שיש ברפואה האלטרנטיבית.
אני לא מכיר אפילו יהודי אחד שאם ייוולד לו ילד בחודש השמיני להריון הוא לא יטפל בו בשבת, לאור מה שהיה ידוע ברפואה אז.
חז"ל ידעו את הרפואה שנהגו בימיהם. ב"ה, הרפואה התקדמה, ולכן גם החובה שלנו לנהוג עם מה שנוהג היום – התקדמה.
גם אלה שטוענים כלפיך שאתה אפיקורסים – לא עושים זאת.
כלומר, לטענתם אין שום משמעות.
כל טוב