לימוד בקיאות גפ"ת

שלום וברכה

יישר כוח על השאלה.

כנראה שאין שיטת לימוד אחת נכונה.

וזאת בשל העובדה שאין שיטת לימוד שבה אתה בוחר ללכת בדרך מסוימת, ולא משלם מחיר בכך שאתה מאבד את הדברים הטובים שנמצאת בדרך אחרת.

כשאתה לומד פרשת שבוע אתה מקבל דברים טובים רבים, אבל לא לומד הלכה באותו זמן;

כשאתה לומד בשיטת לימוד מסוימת את נהנה מכל הטוב הנמצא בה, אבל לא מהטוב שנמצא בדרכים אחרות.

לא תמצא דרך לימוד אחת שאין בה תועלת, ולא תמצא דרך לימוד אחת שאין מחיר לבחירה בה.

תוספות אינם פלפולי סרק. תוספות מתאפיינים בכך שחלק גדול מהם מסנכרן את הש"ס – כלומר: אין מדובר רק בלימוד הדף עצמו, כי אם בלימוד הנושא והסתירות שיש לו ממקומות אחרים בש"ס. אי אפשר לקרוא לזה "על חשבון ההספק", שכן זהו ההספק עצמו בשיטת הלימוד של בעלי התוספות.

אנחנו לומדים אותם לא בגלל האלמנה והאחים ראם, כי אם בשל הבשורה הגדולה של לימוד ש"ס מסונכרן.

ויש בך תועלת עצומה.

וכאמור – גם מחיר.

ועל כן, טוב יהיה אם תמצא את דרך הלימוד הטובה לך, ותבין מה אתה מקבל ממנה, ואיזה מחיר אתה משלם בכך שאינך הולך בדרך לימוד אחרת.

כל טוב ושוב יישר כוח

העניין הוא שאני לומד נתיבות עולם ובפרק ה' המהר"ל משמי"ס ותוקף בחריפות את לימודי הבקיאות עם תוס' בדיוק מהסיבה דלעיל- הבנת התוס' מגיעה על חשבון ההספק והחזרות וממילא מביאה פעמים לפלפולי סרק ולהספק מועט שזוכרים רק בערך... דבריו נשמעים משכנעים בהחלט, זה באמת נראה תמוהה שרק בגללל שהאלמנה והאחים רום החליטו להדפיס את התוס' בצורת הדף, רק בגלל זה דם אנחנו נלמד אותם בתור לימוד שהוא כמעט בגדר 'החובה'?

מה דעת הרב בעניין, אשמח לתשובה.

תודה רבה