שאלה
שלום כבוד הרב,
היום בישיבות לומדים בעיקר עיון ובקיאות ולימוד ההלכה בעמקות נזנח, ואם ישנו, הרי שלרוב זה דרך ספרי קיצורים למיניהם... רציתי לדעת למה זה כך? הרי יוצא שתלמידי ישיבה לא יודעים הלכות בסיסיות, אז אמנם הם יודעים להתפלסף יופי על גדרי מיגו ועל סוגי החזקות, אבל איך לשמור שבת והלכות קימה בבוקר הם לא יודעים... אני יודע שאומרים שלימוד העיון מקנה שכל של תורה, וזה בסוף יעזור בלימוד ההלכה, ושלימוד כזה לא ניתן לוותר עליו, על בסיס הנחה זו זו רציתי לשאול:
1) הלימוד היום ברוב הישיבות הוא לימוד בשיטת בריסק שהינה בת 200 שנה בערך, למה דווקא לימוד זה נקבע כלימוד "שאי אפשר בלעדיו"?! איך למדו לפני בריסק?
2) גם אם אכן זהו לימוד חשוב מאוד שאסור לוותר עליו, האם לא ראוי לוותר על סדר אחד מסדרי הבקיאות (הרי ברוב הישיבות יש שני סדרי בקיאות...) כדי ללמוד הלכה (טור ב"י שו"ע ונושאי כלים)? (אני שואל שאלה זו במיוחד לאור המצב היום בו הצורך בבקיאות חשוב מאוד, אבל לא באותה מידה שהיה בעבר, זאת לאור פרוייקט השו"ת ואוצר החכמה, האם לא ראוי לצמצם בלימודי הבקיאות כדי ללמוד הלכה לעומקה?)
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על העלאת הנושא החשוב הזה.
חלקים רבים יש בתורה. רבדים רבדים. ואין שום יכולת ללמוד את כולם.
וידועים דברי רבי אליעזר הגדול: "...הרבה תורה למדתי והרבה תורה לימדתי הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים...".
התורה אינה הלכה בלבד. מה שאתה מכנה "להתפלסף" הוא מהרבדים החשובים מאוד בתורה, שכן הוא פונה לא רק אל עולם המעשה, כי אם גם לעולם הנפש והמחשבה, ויש לו גם השפעה גדולה מאוד על המעשים הכלליים. אין חובה לעשות זאת בדרך "בריסק", וב"ה – יש שיטות רבות ומגוונות ללימוד כל חלקי התורה.
ובד בבד, אתה צודק כמובן שיש חובה ללמוד הלכה.
לכן, טוב יהיה שכל בחור ילמד גם הלכה, שיהיו סדרי הלכה, שיהיו שיעורי הלכה וכדו' – גם כדי לדעת את ההלכה עצמה, וגם כדי להטמיע את החשיבות הגדולה של שמירת ההלכה.
והמינונים – כל ישיבה לפי דרכה.
כל טוב ושוב יישר כוח