פגם הברית וייאוש

שלום אח יקר

במחילה, אבל מי שכתב את השאלה הזאת אליי, זה כנראה לא אתה אלא היצר הרע שלך.

מאיפה אני יודע? כי הרבה מטענותיך הן טענות של ייאוש שקריות שמי שהכניס אותן לראש שלך זה היצר הרע.

"אחרי תקופה שאני שומר ... היום נפלתי" - זה תיאור נורא שלך? זה תיאור נפלא שלך. לא הנפילה. אבל יש לך מושג כמה יקרה ונפלאה היא התקופה שהצלחת לא ליפול? יש לך מושג כמה זה יקר ומתוק בעיני אבא שבשמים שרואה ומעריך את מאמציך ואת הצלחותיך? אם אתה לא מכיר, אני ממליץ לראות את דברי רש"י במסכת קידושין (לט,ב ד"ה 'התם שבא'): "ההוא ישב ולא עבר עבירה דקאמר נוטל עליה שכר בעבירה שבא לידו וכפה יצרו ולא עבר אין מצוה יתירה מזו". אתה מבין מה הוא אומר? שמי שכפה את יצרו ולא עבר, אין מצוה יותר גדולה מזה. כלומר, על כל התקופה שלא נפלת יש לך שכר אדיר יותר מכל המצוות שעשית. אז נכון שנפלת, אבל הנפילה הזאת מתגמדת מול כל המאמץ וההצלחה שלך.

"נפלתי ביום שלמדתי בו כל כך הרבה תורה ... גמילות חסדים" - ומי אמר לך שמי שלומד הרבה תורה ועושה חסדים אין לו יצר הרע והוא לא מתמודד? אולי הפוך? אולי היצר הרע ממקד את מלחמתו במי שהוא רואה שמתגבר עליו והוא חושש לאבד אותו? נכון שהתורה משפיעה לרומם אותנו, אבל זה תהליך השפעה של שנים, והערך העצום של התורה המרובה שלמדת ולימדת (יש לך מושג מה המעלה של מי שמלמד אחרים? תחפש קצת בדברי חז"ל) אתמול ושל החסדים שעשית לא נעלם לשום מקום. אדרבה, הוא שמור במקום גבוה מאוד אצל הקב"ה (לעומת הערך השלילי של הנפילה שדווקא כן נעלם כמו שאסביר עוד מעט).

"הרסתי הכל" - כמו שכתבתי למעלה, זה שקר של היצר הרע שרוצה לייאש אותך. הנפילה היא כואבת והיא לא טובה, אבל לא הרסת כלום ממה שעשית אתמול ולפני כן, והמעלות שקנית בתורה ובחסד גדולות לאין שיעור מהשפעת הנפילה.

"התורה הלכה לפח?" - חס וחלילה. מי הכניס לך לראש שטויות כאלה. דברי חז"ל מפורשים - 'עבירה מכבה מצוה (וגם את זה צריך להבין מה המשמעות) ואין עבירה מכבה תורה'.

"אני לא סובל את עצמי" - עוד טעות קשה שלך. אתה חושב שאתה לא סובל את עצמך, אבל באמת אתה לא סובל את הצד הנמוך שנפל (או שיותר נכון לומר שאתה לא סובל אותו אלא סובל ממנו), ואתה לא רוצה בחטא, ואתה מתבייש בחטא (מכיר את דברי חז"ל על מי שעובר עבירה ומתבייש בה שמוחלין את כל עוונותיו?). ה'אני' שלא סובל, זה אתה האמיתי, שרוצה בטוב ובתורה ובהתעלות ובחסדים. ה'עצמי' שאתה לא סובל זה הצד החיצוני והנמוך שאתה כל כך משתוקק להתעלות ממנו ולהתגבר עליו. אז את ה'אני' האמיתי אתה צריך לאהוב ולהוקיר על כל הגודל, הרוממות, הרצון והשאיפות הקדושות. אתה יהלום מתוק לפני הקב"ה.

"ועוד גם נפלתי בימי השובבים" - ראית איפשהו שכתוב שימי השובבים הם ימים שבהם לא מתמודדים? אולי הפוך? אולי דווקא בימי השובבים זכית לתקופה בלי נפילה וללימוד תורה ולחסדים ולהתמודדות, שנכון שבסופה הייתה גם נפילה, אבל כמו שכתבתי - עצם ההתמודדות הייתה בגבורה ובהרבה הצלחה, גם אם הייתה אתמול נפילה. בכלל, כדאי לזכור שאנחנו בעולם הזה אחראים על ההשתדלות, ולא נמדדים לפי התוצאות.

"אני מרגיש שפשוט אין לי תקנה " -זו הטענה הכי נוראית בדבריך וההצלחה הגדולה של היצר (הרבה יותר מהנפילה שהייתה אתמול). כאילו יש מצב בעולם שבו אין לאדם תקנה. כדאי ללמוד את דברי יחזקאל הנביא בפרק י"ח ואת דברי הרמב"ם בהלכות תשובה (בעיקר סוף פרק ג' ופרק ד') ודברי הראי"ה קוק בשלל מקומות באורות התשובה ועוד ועוד. אין מצב בחיי האדם, ולא משנה כמה הוא נפל ובמה הוא נפל, שאין לו יכולת לקום. כל עוד הוא חי, הוא יכול בשניה להתחרט ולכאוב ולהתבייש במה שקרה ולרצות בטוב, וזו תשובה אמיתית ויקרה (כמבואר בקידושין מט,ב על איך אפשר להפוך לצדיק בשניה). התורה ניתנה לנו בשביל שנשתדל לקיים אותה, ושאם ניפול תמיד נקום שוב ושוב ונתקדם הלאה. 'שבע יפול צדיק וקם'.

לכן, אני מציע לך להרים את הראש, להתחיל להפנים כמה אתה יקר ומתוק וצדיק. להסתכל ליצר הרע בעיניים ולהגיד לו -

אין מצב בעולם שאני נכנע לייאוש שאתה מנסה להפיל אותי אליו.

אין מצב בעולם שאני מאמין לשקרים שלך.

אין מצב בעולם שבו אני לא אקום ואמשיך להתאמץ ללכת בדרך ה', ולא משנה כמה תפיל אותי.

אין מצב בעולם שאני אשלים עם השקר הזה כאילו אני והנפילה זה אותו דבר.

אין מצב בעולם שאני לא אתבייש בנפילות שלי.

ההפנמה של האמיתות האלה היא הניצחון הגדול והמתוק שיהיה לך היום על היצר הרע.

אני ממליץ שתקרא את התשובה הבאה, ואת התשובות המובאות בה, ותשאב משם עוד דברים שמחזקים אותך.

https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/1157728-1/

בהצלחה רבה אח יקר (מוזמן כמובן לכתוב שוב)