שאלה
שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול שאלה שמעסיקה אותי מאז ומתמיד בארך. איך יכול להיות שהצרה מהשם אם הבאנו אותה על עצמינו?
ואני אדייק, אני יודעת שהשם מביא אותה כדי לטהר אותנו בגלל חטא. אבל אצלי קצת זה מסובך כי הצרה עצמה היא החטא, הצרה היא הספקות, ואלו לא ספקות רגילות באמונה אלו ספקות בזה שאני מאמינה, גם שאין לי ספק מגיע לי אחד שאומר לי שאני משקרת ולא אמיתית, ובגלל שברוך ה אני מנסה לשמור תמימות בלב ותמיד להיות כנה עם ה אז אני לא נופלת לזה מהר אבל לפעמים זה תופס אותי ואז אני חושבת שאני מאבדת את השפיות שלי, בסטף תמיד השם מוציא אותי מזה אני חושבת שבאמת הוא עושה את זה כדי לחזק את האמונה שלי כי אם אני נופלת אני שוקעת עמוק מאוד אבל אם אני מצליחה להאמין בו שאפילו בהסתרה שבתוך הסתרה גם שם אין עוד מלבדו- ואפילו שאני לא מאמינה באמונה שלי למצוא את התמימות בי ולבטוח בו אז אני עולה גבוהה מאוד. וזאת בעצם מלחמה על התחושה הפינית שבי להשאיר אותה טהורה. (שהרעיון הוא שלא משנה מה אפילו אם במודעות שלי אחשוב שאני לא מאמינה היא תמיד תשאר טהורה כי זה חלק אלוקה ממעל אבל זה הסיבוך..)
אבל עכשיו באה לי משימה מהשם להתגבר מאוד קשה, בא לי ספק שבכלל אני לא מצליחה לקרוא לו בשם כי תמיד זה תחושות אצלי ואני לא יודעת להגדיר את המחשבות שלי במילים אבל אני אנסה בשביל שתבין, זה ספק בי באמון שלי שהכל טהור זה ספק בזה שאני טובה כי אני מאוד מנסה להיות מודעת לכל תחושה קטנה בי ואז אני גם מרגישה המון אשמה כשאני מרגישה גאווה או משו שזה כל שניה.. אבל
לא משנה לא הצלחתי להסביר בכל מקרה יש לך טיפ או עצה כולשהי בעקבות מה שרשמתי אם אתה אולי מבין את הכוונה שלי?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לך,
לא כל כך הבנתי את שאלתך.
בכל אופן אני אדגיש דבר אחד - הצרות הם אנשים מביאים על עצמם או על אחרים
לאדם יש בחירה חופשית לעשות טוב או רע ואסור לו לתלות את מעשיו בקב"ה.
בברכה ובהצלחה דוד לוי