שאלה
שלום הרב,
אני נשואה עם ילדים עם כיסוי ראש.
בעלי דתי עם כיפה אך לא שומר נגיעה ולא עיניים
כמובן הוא טוען שמנסה להימנע מכך אבל מודה שכושל (שמירת נגיעה הכוונה לחיצת ידיים עם נשים).
אני ובעלי חוזרים בתשובה (לפני החתונה) ומרבית חבריו הטובים של בעלי הם חילונים.
יש לי ממש משבר אמון בנושא זה למרות שאני יודעת שהוא נאמן.
אני ובעלי לא מחזיקים ידיים במקומות ציבוריים כי זה לא צנוע אך לאחרונה היינו בברית של חברים ואשתו של בן דוד של בעלי באה וחיבקה את בעלי (הוא ישב והיא חיבקה אותו מאחור) הוא בטענה אמר לא נגעתי בה, לא עשיתי כלום.
אני יודעת שאצל חילונים זה התנהגות מקובלת, אבל אנחנו אנשים דתיים אני עם כיסוי ראש וזה ממש בייש אותי אני ציפיתי ממנו להגיד לה להוריד את היד אבל כמובן הוא טוען שהאמירות שלי זה מאובססיה והערות של אישה קנאית (אלו הטענות שלו).
מה עלי לעשות? מרגישה שההתנהגות שלו פוגעת בשלום בית ובי ולא מקובלת.
אמרתי לו שידבר על זה עם הרב שלו אבל הוא כמובן לא מוכן לשתף.
אני כמובן לא מוכנה להתנהגות הזאת ומרגישה שבא לי להתגרש אבל נשארת בגלל הילדים.
תשובה
שלום
אכן זהו מצב מאוד לא נעים, וכמו שכתבת גם מבייש לפעמים.
אבל אני לא חושב שנכון לפרק בית בגלל זה, ולא רק בגלל הילדים, אלא גם בשבילך וגם בשביל הערך של הבית.
אני חושב שאת צריכה לעשות שני דברים:
א. לעבוד עבודה פנימית רבה עם עצמך כדי להפנים שאת לא אחראית על עבודת ה' שלו. גם אם הוא לא בסדר (והוא לא בסדר, אם כי אני לא יודע כמובן מה גודל הניסיונות שלו, ולכן אני לא יכול לשפוט), נראה לי שנכון לך למקד את המבט בעבודת ה' שלך, וכמובן להתפלל עליו.
ב. כשיש דברים שקשים לך, אני ממש מציע לשבת איתו, אבל רק מתוך מצב נפשי של נחת ולא מתוך כעס או תסכול, ולהקדים ולומר לו שאת לא שופטת אותו, ואת מניחה שזה באמת לא פשוט, אבל את רק רוצה לשתף (ולהדגיש שזה לא ממקום של שיפוט או ביקורת) את החוויות שלך והקשיים שלך (כמו הבושה למשל) כדי שיכיר.
בע"ה מתוך ההתחזקות הפנימית שלך ומתוך שלום הבית שתרבי ותחזקי, תזכו להוסיף בבית קדושה, צניעות וטהרה.
כל טוב ובהצלחה (מוזמנת לכתוב שוב)