נפילות במיניות - איך לקום מהן ולא להיות אדיש?

הי.

כל מה שתיארת הוא מאוד טבעי. גם הרצון לא לעשות מעשה שפסול בעיניך, וגם העובדה שקשה להפסיק, וגם האדישות שנוצרת. הכל מאוד מוכר וטבעי. מהבחינה הזאת אתה מאוד אנושי, והחוויה שלך מאוד מובנת. רבים עברו חוויות כאלה, והצליחו לגדול ולצמוח בצורה מצוינת.

ממה שאתה מתאר היית במשך שנים ארוכות "תינוק שנשבה". עשית מעשה, ולא הכרת את כל ההיבטים שבו, ואת כל המשמעויות שלו. בתקופה הזאת למעשה לא הבחנת בין טוב לרע בנושא הזה, ולכן ממילא אי אפשר "לשפוט" אותך כפי ששופטים אדם שמראש מודע למשמעות המעשים.

בשנה שנתיים האחרונות הבנת יותר את המשמעות, אבל מצד שני כבר נוצר אצלך הרגל. וקשה להפסיק לעשות משהו שיש אליו משיכה טבעית, רק בגלל שפתאום הבנות שהוא מזיק לנו. ממש כמו ילד או אדם שתמיד היה אוכל ממתקים ומטוגנים וכל מיני דברים טעימים, ואז הבין שזה לא כל כך בריא לו.. האם הוא מיד מפסיק? ממש לא. קשה להיגמל ככה. הגוף רגיל למזונות האלה ודורש אותם. המוח רגיל לעונג הזה ותובע אותו. קשה לנו להתנגד רק בגלל הנימוק הרציונלי. ולכן גם העובדה שנוצר אצלך הרגל בעבר, מאפשר לך לסנגר על עצמך. כי אתה נמצא בהתמודדות קשה יותר ממישהו שלא הכיר את הדבר הזה, ועכשיו רק נפגש בו.

למה נוצרת אדישות?

חלק מהאדישות יכול להיווצר פשוט מהתרגלות. יש גירוי שחוזר על עצמו, אז הגוף והמוח מפתחים "סבילות" לגירוי הזה, והוא משפיע עלינו פחות. אם למשל אתה לא טיפוס שאוכל חריף, כל גרגר חריף שישיה לך בפלאפל - יקפיץ אותך. אבל אם תתמיד באכילת חריף במשך שבועות וחודשים, מתישהו כבר לא כל כך תרגיש את החריפות. ואם בכל זאת תרצה להרגיש אותה, תצטרך להוסיף עוד חריף לפיתה. אותו הדבר עם סוכר או מלח או דברים אחרים. אותו הדבר עם הגירוי והסיפוק המיני שמגיע מצפייה בפורנוגרפיה. וזאת גם הסיבה שבגללה הרבה פעמים צרכנים של התוכן הזה מוצאים את עצמם נשאבים לתוכן יותר ויותר חריף.

סיבה אפשרית נוספת לאדישות היא הגנה. הנפש לא רוצה לחיות כל הזמן בצער, בתחושת נחיתות וחולשה. ולכן אם יש משהו שמכאיב לך באופן קבוע, לפעמים הנפש/המוח (רמז: אותו הדבר) יעבדו כדי "למסך" את ההשפעה שלו (מלשון "להציב מסך" בינך לבין ההשפעה הרגשית המצערת). להגן עליך ממצב קבוע של צער וכאב.

אז מה אפשר לעשות?

1. לא לשפוט את עצמך לחומרה.

כמו כולנו, אחרי נפילה אנחנו מיד תוקפים את עצמנו: למה עשינו את זה, מה זה אומר עלינו, וכו'. זה טבעי, אבל נסה להיות מודע ולמנוע כמה שאתה מצליח מתוך המתקפה הזאת. תזכיר לעצמך עובדות שמחזקות אותך. למשל שרוב הזמן שלך הוא מעשים טובים ולא נפילות. ש מיניות היא אתגר חדש וטרי, וייקח לך קצת זמן להכיר אותו. ועוד נקודות משמעותיות.

2. לא לתת לנפילה לעצור אותך.

תכננת לצאת למגרש? צא! יש עוד מעט מניין? תתפלל! קבעת חברותא או התנדבות עם חבר? אין מצב לביטולים. אנחנו לא נותנים לנפילה לצמצם אותנו, למרות שזה מה שהיצר מנסה לעשות. לשכנע אותנו שהכל אבוד. אבל אנחנו מתנגדים. מתעקשים להמשיך בעשייה. נכון, נפלנו. השאלה היא: האם אנחנו גם קמים?

3. לא לחפש "רצף" הצלחות.

אנחנו נוטים לנסות ולהצליח לא ליפול כמה שיותר זמן. החזקתי חודש. החזקתי שבוע. אבל באמת אין משמעות לרצף הזה. כי נפילות הן דבר קיים וטבעי. ולכל אחד יש יכולת שונה. מה שכן משמעותי זה סה"כ הזמן שהצלחת להתגבר, לעומת סה"כ הזמן שבו נפלת. אם למשל נפלת השבוע 5 דקות, ובשבוע שאחריו 6 דקות, זה לא משנה ש"החזקת מעמד" שבוע בין נפילה לנפילה. מה שמשנה הוא שבשבועיים האלה נפלת בסה"כ 11 דקות, לעומת המון דקות אחרות שבהן לא נפלת (ואל תבקש ממני לעשות את החישוב, מספרים זה לא הצד החזק שלי!).

ובעיקר - אל תישאר עם זה לבד. תמשיך לשתף, לדבר, לחשוב ולפעול. אפשר לפעול כדי להפחית את הנפילות, ובעיקר כדי לקום מהן חזק ואופטימי. אתה מוזמן לעשות את זה גם איתנו כאן במוקד! אפשר כאן באתר בשאלה חדשה:

makshivim.org.il/ask-away

וגם במוקד הווטסאפ - 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.

בהצלחה!

אוהד

מוקד חברים מקשיבים