הצילו, אני לא אוהב ציניות!

היי, שלום גם לך!

התחושות שתיארת בשאלה שלך מאוד טבעיות ומובנות, לפעמים הן יכולות אפילו להוביל לתסכול ממש. כשהסביבה שלנו עסוקה במשהו מסוים ואנחנו לא, נדמה שכולם בחוץ בסדר, ואני לא. כי מה זאת אומרת? כולם ציניים, נראה שזה דווקא טוב להיות כזה. אבל מה אם אני לא מתחבר לכל זה, אולי אני לא בסדר? מה עושים?

כמו שכתבת נכון, יש הבדל בין צחוק לציניות. הם לפעמים יכולים להיראות דומה אבל לכל אחד מהם יש חלקים אחרים. הומור יותר רך, נעים, אמור להיות בריא ושובר שגרה. ציניות ידועה כקצת יותר "תוקפנית", אולי לוחמנית, מעורבבת עם זלזול. לרוב הציניות היא בהקשר שלילי יותר מהומור, למרות שגם הומור יכול להיות שלילי לפעמים.

מוזמן לקרוא בקישור שמצורף על הומור לעומת ציניות? https://www.kikar.co.il/actualy/385856

ציניות יכולה להיות הרסנית ופוגעת, אבל יכולה גם לא. זה לא בהכרח דבר רע שאם יש לנו אותו אנחנו צריכים להיפטר ממנו ומהר. באותה מידה זה גם לא משהו טוב שחובה לכל אחד לרכוש קצת ולהשתמש בזה בחיים שלו כדי להצליח. הרבה מאיתנו משתמשים בהומור ציני בכל מיני מצבים כואבים שקצת קשה להתמודד איתם, זה לפעמים מקל על המציאות מבחוץ. העניין הוא הכמות והעוצמה שעושים בה שימוש. למשל, כשאנחנו רוצים לנסוע מהר, נלחץ על הגז ונתקדם, ככל שנלחץ חזק יותר המנוע יעבוד חזק יותר. אפשר לנסוע בבטחה ובזהירות גם כשלוחצים על הגז, אבל אם זה חזק מדי, מהר מדי, נסתכן בתאונה.. אותו דבר עם ציניות. אפשר להשתמש בו בצורה נבונה, ואפשר בצורה הרסנית ופוגענית. תלוי במינון ובעוצמה שבאה ממנו. זה לגמרי בסדר לא להיות ציני. זה לא אומר עלינו שום דבר רע.

אז מה אפשר לעשות? שאלה טובה, חשבתי על כמה דברים שתוכל לשקול :)

1. מחשבה תחילה

בסיטואציות בחיים יש את מה אני מרגיש בעקבות מה שקורה, ויש את הלמה אני מרגיש את זה. לגלות ולחשוב על שני הדברים האלו זה משהו שדורש ממנו יכולות. קצת כמו להגיע ל"מאחורי הקלעים" שלנו. כתבת שקשה לך להסתדר בסביבה של ציניים, שזה לא מצחיק, שזה הופך אותם למקובלים. אולי שווה לבדוק למה זה מקשה עלי? זה מפריע לי להיות מקובל יותר? מה מציק לי בתגובות שלהם? שהם לוקחים לי מתשומת הלב? זה בא על חשבוני? אם אני לא ציני אני לא מצחיק? אני רוצה להיות ציני? אם כן, מה זה יעזור לי? זאת אומרת, לנסות להגיע לנקודה בה אני יודע במידה מסוימת את הסיבה לתחושות שלי. כך יהיה לי קל יותר לחשוב מה אפשר לעשות כדי להקל מההתמודדות הזו. אפשר לחשוב על זה לבד, בזמן שקט שיש לך עם עצמך ואפשר לחשוב על זה יחד עם מישהו (גם איתנו, בווצאפ או בטלפון) שייתן נקודת מבט נוספת, זה לפעמים עוזר.

2. עדיין כיף, גם בלי ציניות

כמו שכתבתי לפני, ציניות זה לא תנאי לחיים מוצלחים יותר. אם מרגיש לנו שזה כן חלק חשוב בסביבה שלנו, וזה פוגע אולי באווירה הכללית ובתחושה שלנו ובא לנו שיהיה כיף איתנו כמו שכיף ליד אנשים ציניים, אפשר למצוא את התכונות שיכולות להביא את זה לידי ביטוי ולהתמקד בהם. זה תלוי בנו ואפשרי לגמרי.

למשל, לחשוב מה בעייני גורם לכיף בסביבה שלי, לאווירה טובה וחיובית, מצחיקה (כמו קודם, מצחיק לא חייב להיות ציני), ואת הדברים האלו להפעיל אצלי.

3. מה שמצחיק אותי לא מצחיק אחרים, ולהיפך

כל אחד הוא שונה. יכול להיות שמה שמצחיק אותי בכלל לא יצחיק את האדם שלידי. כשיש יותר מדי ציניות סביבנו, או כל דבר אחר שפחות נחמד לנו וזורם, אפשר לנסות להיות בחברת אנשים שאיתם אנחנו מרגישים בנוח ובכיף. כאלה שמדברים באותה שפה. למשל כאלה עם חוויות דומות או משותפות, רקע משותף, תכונות אופי. אם למשל יש מישהו שגם הוא לא מאוד אוהב ציניות, או מתחבר לזה, זה יכול להקל מעלינו ולהבין שאנחנו לא לבד בזה, יש מישהו איתנו באותה סירה, והיא דווקא שטה לה בנעימים וכיף איתה מאוד :)

לסיכום,

הרחבנו קצת על ציניות והומור והצענו כמה נקודות למחשבה.

אני מזמינה אותך בחום לחזור אלינו דרך תשובה חדשה באתר בקישור הזה: https://www.makshivim.org.il/ask-away.

חוץ מזה, אנחנו זמינים גם בשיחת טלפון: כוכבית 8298, וגם בווצאפ במספר: 052-468-3927.

אל תהסס לשלוח הודעה, לחשוב יחד על כמה מהדברים שנכתבו כאן, לעדכן איך הולך, להתקשר, או לשמור אותנו באנשי קשר.

נשמח לדבר איתך.

הילה

מוקד חברים מקשיבים