למה אנחנו עצובים על מישהו שנפטר?

נועם יקרה מאוד.

השאלה שלך בת מספר המילים הותירה אותי בהרבה מחשבות. חשבתי על מה הביא אותך לעסוק בנושא של פטירה, ובעיקר חשבתי על המילים האחרונות- 'אנחנו לא אמורים לשמוח בשבילו?'. האופציה של שליחת שאלה מקוונת היא מדהימה ומיוחדת בעיניי, אבל יש לה גם לא מעט חסרונות, כשאולי החסרון העיקרי הוא שאני שומעת אותך בכמה מילים בודדות שכתבת, ואין לי דרך לשמוע אותך מעבר אליהן, לשאול במידה ולא הבנתי, לבסס ולהעמיק את ההבנה שלי. יקרה מאוד, אני לא יודעת באיזה חוויות נתקלת בחיים, או את הכוונה שלך במילים 'אנחנו לא אמורים לשמוח בשבילו'- האם התכוונת שאנחנו אמורים לשמוח בשביל מישהו שנפטר כאנשים המאמינים בהמשכיות של הנשמה ובגן עדן? או האם אנחנו אמורים לשמוח בשבילו בגלל שהוא כבר לא בעולם הזה, הקשה, המורכב? אני מזמינה אותך ליצור איתנו קשר- דרך שאלה נוספת, או דרך המוקד הטלפוני/ווטסאפ. נשמח מאוד לנסות להבין, לשמוע ולהיות איתך.

אני אכתוב קצת על העצב שאנחנו חווים כשאנשים יקרים לנו נפטרים. אני לא יודעת אם יצא לך באופן אישי לחוות אובדן, אבל בוודאי את מכירה לא מעט אנשים שאיבדו סבא/סבתא, בן משפחה, אולי אפילו חבר קרוב. דבר אחד שיכול לאפיין את כל האובדנים של האנשים היקרים האלה הוא העצב. כשאנחנו מאבדים מישהו יקר לנו אנחנו יכולים לאבד גם חלקים מעצמנו לפעמים, חלקים בנו שיכלו לצאת רק בקרבת אותה חברה אהובה/סבא יקר, אנחנו מאבדים גם אפשרות לחוויות טובות שיכולנו לחלוק עם האנשים האלה, את האוזן הקשבת שלהם, החיבוק, התמיכה, האהבה- אובדן זה דבר עצוב וכואב, בהחלט.

עם הזמן שעובר, התקווה היא כי אותו העצב ייתמתן, והחיים ישובו למסלולם הרגיל, פחות או יותר. באובדן, האלמנט של הזמן הוא פקטור משמעותי , ועם המעבר והתזוזה שלו- מתחילים להתאחות, להירפות. כאב עדיין נשאר, כשזה לאו דווקא שלילי; כאב על אדם שנפטר הוא בעצם הדרך של הלב לספר לנו כמה אהבנו אותו, את הדוד, הסבא, האב, החבר. הכאב אומר לנו שאיבדנו משהו יקר, ולהרבה מאוד אנשים אין דברים יקרים לאבד, אין אנשים יקרים לאבד, אז בעצם, זכינו לאהוב וזכינו גם לכאוב. האדם שאיבדנו הרבה פעמים נשאר איתנו בכל מיני מובנים; הוא במחשבות שלנו, בהחלטות שאנו עושים, בחלומות, בזכרונות, במורשת, ובהרבה התכווצויות של הלב כשאנחנו מתגעגעים. העצב הזה שאנחנו מדברות עליו הוא לא על הבנאדם עצמו, הוא עלינו, עלינו אחריו. אנשים רבים שאיבדו בני משפחה/חברים יכולים להיות בטוחים שהם במקום טוב, ועטוף ואהוב- ובד בבד להיות עצובים ולכאוב מאוד, לא על מי שהלך, כי אם דווקא עליהם, על זה שהם הפסידו את אותם אנשים יקרים.

יקרה מאוד, אני מקווה שקיבלת את המענה שרצית, ומזמינה אותך להיות איתנו בקשר. את יכולה לכתוב לנו עוד שאלת אינטרנט, דרך הקישור- https://www.makshivim.org.il/ask-away, להתכתב איתנו במוקד הווטסאפ- 052-468-3927 או להתקשר לטלפון- כוכבית 8298. נשמח מאוד לשמוע אותך.

שתהיה לך הצלחה גדולה בדרך שלך,

תמר

מוקד חברים מקשיבים