הדלקת נרות שבת: מה הקשר לשלום בית?

שלום לך!

שאלה יפה! איזה כיף לשמוע שאת לומדת פניני הלכה ומחפשת להבין לעומק את טעם מצוות הדלקת נרות שבת. תמיד יש במה להעמיק, וקטע זה נשמע מבלבל. נשמע מהדברים שלך שאת חכמה, יראת שמיים ומלאת סקרנות, סחטיין על כך!

חשוב להדגיש, אני אישית לא רב, אני בוגרת מדרשה ותואר ביהדות אבל אני בהחלט לא רב. אך אנסה לתת תשובה.

בספר "משנה תורה" של הרמב"ם אנו מוצאים שלושה טעמים שונים להדלקת נרות של שבת: א) "ויהיה נר דלוק ... לכבוד שבת" (הלכות שבת ל, ה). ב) "הדלקת נר בשבת ... חובה ... שזה בכלל עונג שבת הוא, וחייב לברך ... מדברי סופרים" (שם ה, א). ג) "נר ביתו ... משום שלום ביתו" (הלכות חנוכה ד, יד). לפיכך, שלושת הטעמים לפי הרמב"ם הם: כבוד, עונג, ושלום.

מעיון בהלכות עולה, כי הטעם המרכזי שלפיו חכמים הורו להדליק נר-של-שבת הוא כדי שיהיה אור בבית. ומסיבה מרכזית זו נגזרים שלושת הטעמים שהזכיר הרמב"ם, כלומר שיהיה אור בבית מפני שבאוֹר אנו מכבדים את השבת כמו כך יש אירוע חגיגי וטיקסי. האור בבית גם מוביל לעונג שבת, שבו אדם רואה מה הוא אוכל, מעיין בספרים, משוחח עם בני ביתו. בנוסף, אור בבית משכין שלום בין איש לאשתו, כיוון שאם הבית חשוך ואדם נתקל בדבר מה, נופל ונחבל, על מי יוציא את כעסו? על בני ביתו.

מבחינת רוח הדברים. האור מסמל את התבונה – בשבת זוכים להבנה עמוקה של העולם, להתעלות על היום יום ולעסוק בדברים חשובים כמו זמן עם המשפחה וזמן ללימוד תורה. מבחינת השלום בית, יש שמצאו בטעם המנהג להדליק שני נרות דווקא כמסמלים את הבעל ואת האישה יחדיו.

מעניין גם לחשוב על כיסוי העיניים לפני הברכה. בכל ברכות המצוות צריך לברך לפני קיום המצווה, אך בהדלקת נרות שבת לפי חלק מהפוסקים כאשר אשה מברכת על נרות השבת היא בעצם מקבלת בכך את השבת, ואז תיווצר בעיה שיהיה אסור לה להדליק את הנרות. לכן, כדי שהברכה תחשב לפני המצווה נוהגות לכסות את העיניים בעת הברכה ואז הן נהנות מאור הנרות רק לאחר הברכה. יש גם הרואים בכיסוי העיניים כצורה של התרחקות מאור המנורות החשמליות ומתן תשומת לב לחגיגיות והיופי של אור הנרות.

כמובן שאת מוזמנת תמיד לכתוב אלינו שוב, ולספר מה דעתך על התשובה. אפשר כאן באתר בשאלה חדשה:

makshivim.org.il/ask-away

וגם במוקד הווטסאפ - 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.

ישר כוחך על השאלה!

חזקי ואמצי,

מוריה