שאלה
היי ברצוני לשאול שאלה שקשורה לנושא האינטימי של זרע לבטלה. ואשמח להסבר כולל מקורות לשאלתי.
הנושא של שז"ל מוזכר בסוד בעיקר וגם בתנך בהקשר של ער ואונן... החטא הביא להמית את האדם המקום. רבות נכתב בספרים על עוון זה וההשלכות והיסורים וכו....
אם באמת זה חטא של יהרג ובל יעבר וצריך להקריב נפש על זה...
איך יתכן אם כל החומרות והאזהרות של להיזהר אפילו לא להביט באיבר עצמו במיוחד לרווק שלא יגיע לחימום וקישוי האיבר כי ע"י כך הוא יקרא רע /רשע
ככה כתוב שחור על גבי לבן והדבר מובן לכולם.
אחרי שהבנתי את חומרת עוון הוצאת זרע והעונש... כיצד יתכן שחכמים בימי קדם וגם היום חיפשו להתיר הוצאת זרע לא ביד בשביל טיפולי פוריות... או לבדיקת זרע וכו... וכו.... האם מותר להתעלם מהעונשים ולהתיר לגבר להוציא זרע בשביל בדיקת איכותו וכו... מי אמר שמותר החכם? מצד אחד מדברים עם הנוער על חומרת המעשה.... מצד שני יש חכמים שמתירים להוציא ככה חופשי זרע בשביל בדיקה??? כאן אין "רצח" של ילדים פוטנציאלים???
וגם אם יש היתר ונגיד היתר "בריאותי" מדוע להתיר ל -א' ולא להתיר ל-ב' למשל להתיר לרווק שמסכן אוכל חצץ שנים על גבי שנים ללא אישה וצריך להתאפק כל כך הרבה זמן וההשלכות הנפשיות בכל תחומי החיים וכמובן קשר ישיר לעצבות שנובעת מאיפוק הזרע המעופש בגוף... אין חכמות ברמב"ם כתוב שאיפוק לטווח ארוך לא בריא ויכל להכביד על תנועת האדם וכבדותו ואפילו ליצור עצבות... וכל זה למי שהורגל בחטא... ( ספר מרפא הבושם של הרמב"ם הדבר מוזכר) לכן אני שואל איך מתירים לבדוק זרע למשל ע"י הוצאת זרע בעקיפין כמו לחם שעורים בפי הטבעת או העברת בגדי צבעונים ובכך לגרום השחתת זרע?
מאיפה מגיע היתר כזה? ואם זה מותר אז מותר לרווק להוציא זרע "לא ביד" אלא ע"י מעשה חיצוני כמו עיסוי טנטרי באיזור פי הטבעת ובכך לא לעשות ביד... יש המון דרכים להוציא זרע לא ביד.
השאלה אם הדבר אסור איך יתכן שחכם יפרוץ גדר למה שמתחשק לו ויתיר לזוג להוציא זרע בשביל בדיקה פוריות ויתעלם מהעונשים על כך?
היתכן שאין יסוד להתירים הנ"ל?
אשמח להתייחסות .
ובמיוחד על התופעה של להתיר להוציא זרע בדורינו בשביל הפרייה בדיקת איכות ובכלל נקרא לזה רפואי... למה לא ללכת בתמימות וזהו?
בשביל מה כל הבדיקות האלה????
מי היה משער את חכמינו בדורות עבר... מוציאים זרע בשביל לבדוק את איכותו חח השם ירחם
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
האיסור החמור של דש מבפנים וזורה בחוץ עליו נאמרו הדברים החמורים של הזוהר, או אם מביא עצמו לידי הוצאת שז"ל. אבל בספר חסידים סי' קעו כתב שאם אדם מתיירא שיכשל בא"א או אשתו נדה עדיף להוציא זרע לבטלה ולא לעבור על איסור ממשי. מכאן שכל האיסור הוא רק כשעושה דבר זה סתם להשחתה אבל כאשר עושה לצורך שינצל ממשהו או שעושה לצורך הולדת זרע, בכך אין איסור. אמנם לא מתירים בשופי אבל במקום צורך מתירים כשם שמתירים להתחתן עם קטנה למרות שזה הוצאת זרע לבטלה או אשה בהריון או זקנה אין בכך פריה ורביה אבל זה לא כלול באיסור שז"ל. כיוון שנעשה לצורך משפחה או חיים בריאים, ועל כן כשעושים לצורך אין בכך את החומרא שדן עליה הזהר. גם בגמ' ביבמות עו מבואר שבדקו לדעת אם אדם הוא סריס או לא, וכבר האריכו גדולי האחרונים בשאלת הוצאת זרע לבדיקת זרעו של אב ורבו המתירים וסיכום הדברים באוצר הפוסקים אבה"ע סי' כג סעי א שהביאו את כל הפוסקים בשאלה זו.
בשאלות כאלו זה לא מקום לסברות בלא לדעת מקור הדברים, לכן אפשר לדון בכך רק למי שכבר עבר על כל אוצר הפוסקים סי' כג סעי' א' וראה את השו"תים שעסקו בכך, ויש הרבה ראיות לכל שיטה ושיטה, וכידוע רבו המתירים הוצאת ז"ל לבדיקה של מניעת הריון. אבל יש בכך תנאים מיוחדים, ואכמ"ל.
ומה שכתבת "מי היה משער" אין זה אלא דברי נביאות ורבו חכמי הדורות שעברו שהתירו, ואדם שלא הגיע להוראה אל יורה בדבר שלא עסק בו ביסודיות. ובזהירות הנדרשת.
חתימה טובה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם