שאלה
היי כבר תקופה די ארוכה שאני לא מצליחה להרגיש כלום בעבודת ה.
פעם הייתי מחוברת מאוד, מרגישה מאוד.
ממש חוויתי את המציאות דרך הקב"ה.
וכבר הרבה זמן שזה חסר לי מאוד. אני מנסה לעורר את עצמי בכוח על ידי מוזיקה, תפילות, לימוד שפעם היה מרומם אותי אבל כלום.
כאילו משהו נכבה. אני מאוד רוצה להשתחרר מהמקום הזה זה אולי הדבר הכי קשה וכואב שחויתי. תחושה של ניתוק מעצמי ומהקב"ה.
מה צריך לעשות?
תשובה
שלום וברכה
יהי רצון שיפתח הקב״ה בפנייך שערים חדשים בעולמך האישי והרוחני.
שנה מתוקה.
סוגיות מעין אלה מחייבות שיח. שיח שנעשה בין בדרך של ״עשה לך רב״, ובין בדרך של ״קנה לך חבר״, ומדובר בדיאלוג ארוך שמחפש דרך להתעוררות.
בשל מגבלות העובדה שמדובר בתשובה כתובה ולא בדו-שיח, אכתוב רק נקודות אחיזה ראשונות, שאפשר שייתנו לך פתיחה מסוימת, וככל שתרצי להמשיך - אשמח.
ראשית - התבגרת. דברים שפעלו בך בגיל נעורים אינם מתאימים עוד. הם מהווים בסיס מצוין, וגעגוע, אבל גם קריאה להתחדשות. אמונה עמוקה שאם משהו קורס ומתמוטט - הוא למעשה יוצר בור מתחדש לכריית עומק משמעותי בהרבה, ובניין חדש.
בשעה שהעולם מיטלטל למעשה נפתחת אפשרות חדשה.
מה כדאי לעשות ?
לנסות דרך חדשה לגמרי. להתחיל בכלל לא בקב״ה. להתחיל בך, ובסובבים אותך.
להדליק את עצמך ביחסים שבין אדם לחברו. לקיים שיחות עומק עם חברות. להקשיב להן היטב. לפתוח להן את הלב. להיות ישרה ונעימה ומדויקת ומכוונת בשיחות האלה. לחפש את המילים הנכונות שלך, ולפתוח את הלב להאזין בקשב עמוק למה שהן אומרות.
מתוך המציאות החדשה הזו שאת חשה, ומתוך האישיות הנוגעת והעמוקה שאת מפתחת, והיכולת להיפתח למה שהוא מחוץ לך - מתעוררים כוחות חדשים, שאיתם ניתן לבוא גם בשערי האמונה.
ואז לגלות אורות חדשים.
האם את רוצה ללכת בדרך זו, שהיא ארוכה אך קצרה, עקיפה אך מגיעה ?
כל טוב וגמר חתימה טובה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם