שאלה
בס"ד
שלום לרב.
אני כותב מכתב זה ובוכה ולא יכול להפסיק. אין קץ לבושה שלי בעולם הזה ובעולם הבא. אין לשער גודל פשעי שפגמתי בברית ובאמת כל פעם שאני טובל במקווה 200 טבילות פעם בשבוע לכבוד שבת כי אני לא יכול להגיע כל יום שאמא שלי ישנה ואני לא יודע להגיע ברגל אבל קם, או קורא קריאת שמע עם דמעות או תיקון הכללי או בוכה לה' אפילו באשמורת וכו' אני כבר... וכל פעם שאני עולה אני נופל... [אני מרגיש כאילו ה' לא אוהב אותי]... וכשאני מנסה לקיים איזו שהיא מצווה כגון שמיעת שיעורי תורה או 2 ציציות מצמר וחוטים מצמר, אני שוב נופל... ולפעמים אני קורא פיטום הקטורת ועלינו לשבח או מכוון ב"וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ" לתקן את כל הניצוצות שנתפזרו בגלל חטאי ומתפלל לה' שיציל אותי מפגם הברית אבל שוב נפלתי... [אני מרגיש שהתפילות שלי לא שוות כלום]... אני זוכר שביום הכיפורים והרבה לפני כשאמרתי סליחות וקיבלתי על עצמי בלי נדר לא לחטוא החזקתי מעמד בסה"כ 2-3 חודשים, ושוב פגמתי... וכבר בשנה הזאת צמתי חצי יום ערב יום כיפור קטן בחודש הזה כי הייתי חולה, וכבר 5-6 פעמים שוב נפלתי... כל פעם שאני עולה אני נכשל... אני לא יודע, [מה לעשות?] וכשאני מתחזק בשמחה לפעמים שהחזקתי מעמד ונופל וכו' אני כבר מרגיש שהקב"ה עזב אותי... אני צועק כל יום בתפילת שחרית והשיבנו מלכנו לתורתך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך... [אולי יש תפילה כשכל פעם שאני עולה שאמשיך לעלות ולא לרדת?]
בתודה 0.
תשובה
שלום לך, נער אהוב.
ה' אוהב אותך, אוהב אותך באמת ובתמים.
ה' הרי ברא אותך, והוא ברא את היצר שלך, והוא יודע עד כמה היצר הזה חזק.
כל יום שהצלחת להחזיק מעמד ולא נפלת- הקב"ה שמח מאד, ובכל נפילה שלך, ח"ו, הקב"ה בוכה יחד איתך. הוא לא כועס עליך. הוא מצטער איתך ביחד, כואב לו יחד איתך, הוא יודע בדיוק כמה אתה מצטער על מה שעשית, ועל כך שאכזבת את "אבא" הגדול שלנו בשמים...
אל תטבול 200 פעם. בכל הליכה למקווה תטבול רק שלש פעמים.
אל תלבש שתי ציציות מצמר, אלא רק אחת.
בכל פעם שאתה עולה, היצר מזהה את הפוטנציאל הגדול שלך- ומיד מנסה להפיל אותך. הוא (היצר) יודע, שכשאתה "נשבר", הוא "הרוויח" עוד כמה ימים של נפילות שלך. ככל שתלמד להיות שמח בדברים החיוביים שלך, תקשה עליו (על היצר) לשבור אותך. אז תהיה בשמחה כל הזמן, על כך שאתה אוהב את ה', והוא אוהב אותך.
בהצלחה!!!