תשובה לחברה שנמצאת בקשר בגיל צעיר

שלום לך יקרה,

עוד לפני שנדון במה את יכולה לומר, אני חושבת שכדאי שתדעי שייתכן שהיא לא מצפה ממך להסברים. אולי, היא רואה בך אוזן קשבת, מישהי שבאמת יכולה להבין אותה ואת הכאב שלה על הקשר שקמל, מבלי לשפוט ולומר מילות תוכחה, ולכן היא משתפת אותך ברגשותיה וחלומותיה.
לך, השומעת מהצד אולי יש תחושת אי נוחות "רק" להקשיב, ולא לומר דברי עצה מועילים, אבל רק שתדעי, כמי שעוסקת בתחום הייעוץ, ההקשבה היא לעתים הדבר שהכי כמהים לו. מה גם, שבחלק ניכר מן המקרים, האדם יודע מה עליו לעשות, הפתרונות נמצאים בסלו, אך הוא זקוק למישהו שיקשיב לו אומר אותם בקול וכך הוא לא יפחד לחשוב אותם או לפעול.

ייתכן שחברה שלך נאחזת ברעיון של החתונה כי היא פוחדת לשחרר אצלה את המקום הזה של הפרידה. מה גם שהיא (ואולי גם את?) בגיל הנעורים, גיל שמאופיין בקצוות ובראיית העולם בצורה דיכוטומית - שחור או לבן, פרידה או חתונה. מאד קשה לראות אפור ולהתמודד איתו, וזה טבעי מאד. אני גם אניח שזה קרוב לודאי הקשר הראשון שלה עם בן המין השני ונשמע שהוא היה דמות משמעותית עבורה, אז עוד יותר קשה. ואם נעמיק בסיבת הפרידה כפי שאת הבאת אותה, אז יש גם תחושת חוסר אונים ותסכול שהקשר הופסק לא כי אחד הצדדים כבר הפסיק להרגיש, אלא כי ההורים התנגדו והדבר מקשה שבעתיים.

בכל אופן, היות ואת השואלת אני מנסה לשים אותך במרכז ורוצה לומר לך -
ישר כח על היותך חברה אמיתית, דואגת ואכפתית. תבורכי, ובע"ה שתמיד תמצאי סביבך אנשים שגם להם אכפת כך ממך.

תהיי איתה, תקשיבי לה, אל תהיי מתוסכלת מכך שאין לך תשובות או שהן לא מצליחות לשכנע את חברה שלך. אל תקחי על עצמך תפקיד טיפולי. תמשיכי להשאר חברה טובה - לזה היא זקוקה עכשיו. אולי החברה כל הזמן שומעת מההורים ומאנשים בסביבתה שאין סיכוי לקשר ההוא ודוקא ממך היא לא מצפה לשמוע טיעונים שכליים?
כשאת מרגישה שהיא צריכה את המשפט הזה שיאפס אותה, תאמרי אותו מתוך נקיות ואמת, הערכה וכנות – כך שהוא יפול על אזנים קשובות והיא תדע שכל שאת אומרת מגיע ממקום דואג ואכפתי. אולי היום נשמע לך שהוא לא מחלחל, אבל מתישהו היא תפנים. תני לה להתאבל על הקשר שהיה לה, ודאגי לעשות איתה דברים מהנים כדי שהיא לא תשקע בכאב הפרידה תצליח לגבור מעל הקשר. זה בעיקר הכי חשוב – שתעשו ביחד דברים שקצת יוציאו אותה מן המחשבות עליו. אולי אפילו תחשבו על התנדבות במקום מסוים, כך שמתוך עשיה היא תתחיל להתמקד בדברים שיתנו לה סיפוק ומשמעות.

את נשמעת בוגרת. את מאמינה בך כל כך, שאת יודעת מה לומר (אני רק לא בטוחה שתמיד לזה היא מצפה). בסופו של דבר, הזמן הוא שירפא את פצעיה ויביא עמו הבנה שכרגע היא צריכה להתמקד בבניית האישיות שלה ובבוא העת היא תקים בית עם מי שיהיה מתאים לה.

אשריה שזכתה לחברה נפלאה כמוך. בע"ה, ישלם ה´ שכרך על לבך הטוב.

את גם יכולה להפנות אותה לחברים מקשיבים, לקו הייעוץ הפועל בימים א´- ה´ בין השעות 21:00 עד 01:00 בלילה, בטלפון 1-599-5000-54.


אם תרגישי צורך להמשיך להתכתב, את מוזמנת בשמחה לכתוב לי למייל.
בהצלחה רבה! ושפע של שמחה ואור וחנוכה שמח,
נעמה
naamonet81@gmail.com