תרופות

שאלתך יפה ומעניינת. סבי, שיאריך ימים, סיפר לי על אביו סיפור שקשור בשאלתך: פעם אחת נסע אביו לביקור אצל הרוגאצ'ובר וחזר ובפיו סיפור מופלא. בהיותו שם חלה הרוגאצ'ובר. ביקש הרוגאצ'ובר לקרוא לרופא שיבדוק אותו. הגיע הרופא, בדק את הרב, אמר לו מה הבעיה, נתן לו מרשם לתרופה ואמר שיבוא כעבור שבוע לביקורת. כעבור שבוע הגיע הרופא לביקורת ומה הופתע כשראה את המרשם מונח על שולחנו של הרב. כעס הרופא ואמר: איך כבוד הרב מזניח כך את עצמו? ואם הרב לא התכוון לעשות כהוראתי, מדוע בכלל הזמין אותי? ענה לו הרוגאצ'ובר: מקובלים אנו שכל מצווה בתורה מכוונת כנגד אבר אחד בגוף האדם, ועל כן ישנן רמ"ח מצוות עשה כנגד האברים ושס"ה מצוות ל"ת כנגד הגידים. ואם אדם מתרשל באחת המצוות, האבר שכנגדה עלול להחלש או להפגע. כאש רהרגשתי שאני חולה הזמנתי אותך על מנת לדעת מהי בדיוק המחלה שלי, וכאשר אמרת לי מהי הבעיה כבר לא הייתי צריך את המרשם, פשוט תיקנתי את המצווה שכנגד אותו אבר, וראה, סיים הרוגאצ'ובר את דבריו, שכעת בריא אנוכי. ובאמת אומרת הגמרא: "אמר רבא ואיתימא רב חסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו שנא' (איכה ג) נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' " ועל הגמרא בברכות שאומרת: "לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו" אומר רש"י: "לא היה להם לעסוק ברפואות אלא לבקש רחמים" אך מכיוון מכיוון שאיננו יכולים לחיות ברמה כזו, מכיוון שאיננו יודעים איך לרפא את מחלותינו על ידי תיקונים רוחניים, התירה לנו התורה להתמש ברפואה: "תני דבי רבי ישמעאל (שמות כא) 'ורפא ירפא' מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות" ומסביר רש"י: "ולא אמרינן רחמנא מחי ואיהו מסי [=הקב"ה שם את המחלה והוא זה שמרפא]". ואם התורה היתה צריכה לומר לנו שמותר להתרפאת על ידי רופאים, משמע שבאמת היה יסוד לאסור זאת.
ואם תרצה עוד להרחיב בנושא עיין ברמב"ן בויקרא כו י. ולשאלתך לגבי דעתו של הרמב"ם. הוא קושר את העניין הזה בסוגיית ההשתדלות בכל בנייני העולם הזה, וראה את דבריו היפים בפירושו למשניות מסכת פסחים פרק ד משנה י. ויהי רצון לפני רופא כל בשר שיתקיים בנו "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך"
חג שמח
ידידיה