שאלה
ברצוני לדעת מה יחסה של היהדות לעניין תרומת דם מתוך הכרה בתפיסה כי דם הינו נפש, וישנו איסור דאורייתא על אכילת דם כלשהו?
אני מכירה בתשובה של הצלת חיים אך ברצוני להבהיר את הנקודה הנ"ל בצורה יותר מעמיקה...
האם הרעיון של דם = נפש הוא רק עניין סימבולי הוא מכיל בתוכו יותר מכך?
תשובה
אין זה רק עניין סימבולי אלא ודאי שיש בזה גם דבר מציאותי - ישנו קשר בין הנפש לדם. מסופר על אחד מגדולי ישראל אשר סרב לקבל תרומת דם מגוי. החיבור בין החלק הגופני של האדם לנפשו נמצא ע"פ היהדות בדם.
לגבי תרומת דם - במקורות בגמרא ובמדרשים מופיע לגבי 'הקזת דם' שזהו דבר חיובי העוזר לגוף ולנפש.
ברכה והצלחה
צוות שו"ת ישיבת מעלות