שאלה
בס"ד-חודש טוב.
הרב אפי שלום.
רציתי לשאול אותך משהו שמעוד מסקרן אותי לדעת. היום באה אלינו מרצה שדיברה איתנו על תרימת אברים וכל זה. והיא אמרה שבחינה דתי אין עם זה שום בעי'ה,ואפילו יש רבנים שחתמו שהם יתרמו את איברם שיגיע זמנם ללכת. האם זה נכון לעשות? האם באמת מותר לתרום איברים?
תודה רבה על צומת הלב.
יומטוב ובשורות טובות.
תשובה
לשואלת שלום רב.
יש כמב סוגי תרומת אברים. יש אברים שאפשר לתרום גם זמן מה אחרי שנקבע המוות באופן מוחלט, ואיתם אין בעיה. הבעיה היא עם אברים כגון לב וריאות שארי אפשר לתרום אלא בעוד הלב פועם ויש עדיין נשימה מלאכותית ע"י מכשיר הנשמה. ואז הבעיה היא האם האדם מוגדר חי או מת (שהרי הלב עדיין פועל באופן אוטומטי). בכך יש מחלוקת גדולה בין הפוסקים. יש רבים שאוסרים בכל מקרה. אחרים פוסקים שבמקרים מסויימים האדם ייחשב מת גם אם הלב עדיין פועל לבד. (מדובר כאשר אין נשימה עצמית והיא גם לא תחזור לעולם כיון שהחלק שאחראי על הנשימה במח שנקרא "גזע המח" נפגע לגמרי באופן בלתי הפיך). וכך גם פסקה הרבנות הראשית. לשם כך נקבעה שורה של בדיקות ונהלים על מנת לבדוק ולהחליט אם האדם אכן נפטר או לא. וכאשר כל הכללים התקיימו, מותר ואף מצווה לתרום את אבריו להציל חיים.
בעיה אחרת היא חתימה על כרטיס אדי לתרומת אברים. חתימה על כרטיס זה מוציאה את השליטה מידי המשפחה ומעבירה אותה לידי בית החולים. אמנם בשנים האחרונות חל שינוי מאד משמעותי. כיום אפשר להוסיף הערה שהתרומה מותנית באישור רב שייבחר ע"י המשפחה (בעבר הערה כזאת היתה פוסלת את הכרטיס!). אבל עדיין יש כאן העברת השליטה לידי בית החולים שבמקרה שם תהיה הפטירה. ולכן יש שאומרים שאין בעיה לחתום על הכרטיס ויש שאומרים שעדיף לא לחתום אלא ליידע את המשפחה בכוונה ורצון לתרום אברים בשעת הצורך, ולהשאיר את השליטה בכך בידיהם. וכך פסק מורי ורבי הרב ליאור וכך אני נוהג.
ולסיכום ברצוני להדגיש שכאשר מותר לתרום אברים, אז זוהי מצווה גדולה ועצומה של הצלת נפשות.
בברכה
אפי קיציס