שאלה
שלום רב, אשמח מאוד אם תוכל לעזור לי להבין את עניין תרומות ומעשרות בזמן שבית המקדש קיים וכהנים בעבודתם, לויים בדוכנם וישראל במעמדם.
אם יש לי מאה תפוחים, קודם כל אני מפריש תרומה לכהן ונותן לו שתיים וחצי לכהן (שזה "עין יפה" אחד חלקי ארבעים, למרות שתרומה מאמדים ולא שוקלים או מודדים, או נותנים חצי שירקיב אח"כ, אבל זה רק לצורך ההבנה אני נוקט במספרים מחושבים.)
עוד עשרה תפוחים ללוי, ועוד עשרה תפוחים בשבילי לאכול בירושלים בקדושה וטהרה, ובשנה השלישית והשישית העשרה תפוחים האלה אני נותן לעני.
זאת אומרת שנשארים לי בבית מתוך המאה תפוחים שבעים ושבעה וחצי תפוחים.
זאת השאלה הראשונה שלי, האם החשבון שלי נכון, האם הבנתי נכון.
השאלה השניה שלי היא, שצריך להפריש תרומות ומעשרות מ"ראשית דגנך" וכו',
אז אם יש לי עץ תפוחים שהפירות שלו הרי מבשילים כמה פעמים בעונת הקטיף, ומכיון שאי אפשר להפריש מן התלוש על המחובר וכן הלאה, איך היו נוהגים? שכל פעם שקוטפים את הפירות צריך לתת עוד פעם תרומות ומעשרות, ושוב צריך לעלות לירושלים? יוצא אם כך שצריך לעלות לירושלים הרבה מאוד פעמים, בערך כל חודש.
האם ראשית דגנך פוטר את כל העונה? אבל מצד שני כתוב שאי אפשר לפטור את המחובר מן התלוש? אז איך היו עושים?
אשמח מאוד לקבל את תשובתך, תודה רבה מראש.
תשובה
שלום לך,
באופן כללי החשבון שלך צודק.
אתה יכול לפנות לאתר של מכון התורה והארץ ולראות שם / לקנות שם חוברת הסבר מתאימה.
תרומות ומעשרות נותנים לכהן וללוי ולעני שבמקום מגוריך ולא צריך להעלותם לירושלים.
מעשר שני - מי שגר רחוק מירושלים פודה אותו בכסף, מוסיף 25% וכאשר הוא עולה לירושלים הוא קונה אוכל בכסף זה ואוכל אותו בקדושה ובטהרה.
כמו כן אם זה אוכל נשמר מותר לייבש אותו כמו צימוקים ולהביא אותם בעצמם לירושלים.
סיכום
בכל פעם שקוטפים גם היום, מפרישים תרומות ומעשרות ונותנים אותם ללוי/לעני/לבהמת כהן (אם זו תרומה טמאה)
בברכה ובהצלחה דוד לוי
098987548