תקיעות שופר

שלום וברכה

כמנה ראשונה אשלח קובץ שכתבתי לתוקע לפני שנים רבות.

בס"ד אלול ה'תש"ס
הנחיות לבעלי תוקע
מבוא:
הנחיות אלו אינן ריכוז ההלכות כולן, שהן היודעות לבעל התוקע. ראוי לחזור עליהן, לפחות מספר קיצור שולחן ערוך. בהנחיות אלו מדובר בדגשים בלבד.

שתי נשימות או נשימה אחת:
בין הפוסקים ישנה מחלוקת האם בין שברים לתרועה יש לנשום או לא. המחלוקת נעוצה בשאלה האם מדובר בשני קולות (ואז יש לנשום) או בקול אחד ואין לנשום. לפיכך יש לנהוג כך :
תקיעות דמיושב – לא לנשום בין שברים לתרועה, ולעשותם בנשימה אחת.
התקיעות לאורך חזרת הש"ץ – לעשות בשתי נשימות.
התקיעות לאחר חזרת הש"ץ – שוב בנשימה אחת.

התקיעה:
יש להקפיד כי התקיעה תהיה ישרה לאורך כולה, בלי שבירה בסוף, כדי שהסוף לא יידמה לשבר.
אורך התקיעה כאורך השברים תרועה, זאת אומרת: התקיעה של תשר"ת ארוכה, ואילו התקיעה של תר"ת ותש"ת קצרה, כאורך התרועה או השברים לבדם.

תרועה:
יש להשמיע לפחות תשעה טרמיטין (קולות קצרים).

המתקיע:
על המתקיע לומר לציבור לפני התקיעות כי יש להתכוון לצאת ידי חובה, לא לדבר עד סוף התקיעות, ולא להישען על העמוד בעת התקיעה, אלא לעמוד ישר.
יש לבקש מכל ההורים להסביר את הכל לילדים לפני התקיעות, ולומר להם כי לא יוכלו לדבר.


אם יש עוד שאלות - אנא שוב