שאלה
בעבר הי'ה נהוג כי הגבר הוא המפרנס והאישה תפקידה להיות בבית.
כיום אין ברוב הבתים אפשרות שי'הי'ה רק מפרנס אחד ולכן גם האישה מפרנסת.
אבל בכתובה כתוב שהגבר צריך לזון את האישה ולפרנס אותה.
אז איך זה יכול להיות שיש, בקהילות רבות, זוגות בהם לא רק שהגבר הוא לא זה שמפרנס את האישה, אלא גם היא מפרנסת את עצמה, אלא שעוד הגבר נשאר בבית ללמוד תורה ואילו האישה היא המפרנסת היחידה!
זה מטריד אותי מאד, כיוון שאני לא מבינה איך רבנים גדולים יכולים להחתים אנשים על "חוזה" שכזה שברור מראש שלא ילכו לפיו(אני יודעת שאחי חתם על כתובה בנוסח הזה, ועד לא מזמן רק אשתו עבדה)?
תשובה
שלום רב,
אם האשה מוכנה אז, אין החובה חלה על הבעל, מה גם שאני מסכים באופן עקרוני כי החיים צריכים להתנהל בשיתוף וכל אחד צריך להביא את הביטוי שלו בעולם העשייה בצורה זו או אחרת, גם הלומד צריך ללמד.
עם זאת, יש תקופות בהן הבעל לומד באוניברסיטה והאשה מפרנסת וזה נראה מובן מאליו.
אני מכיר אדם שיש לו מספיק כסף והוא החליט ללמוד תורה וללמד בחינם, אין בכך פסול.
בעיקרון עבודה היא מעשה חשוב לרוב בני האדם, אולם, אין זה אומר שלא יכולים ללמוד תקופה מסוימת. אחיך למשל , רצה ללמוד תורה וזה היה חשוב גם לאשתו, כדי שהוא יהיה אדם טוב יותר. לכן, היא הסכימה שהוא לא יעבוד תקופה מסוימת. אי אפשר לומר כי עבודה היא ערך עליון בכל עת ובכל שעה.
ברור שאם אין לבני הזוג פרנסה על הבעל בסופו של דבר מוטלת האחריות לבית.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה