שאלה
בס"ד
שלום רב,
יש לי שאלה המציקה לי מזה זמן רב. ליד ביתי ישנו בית כנסת אשכנזי וזהו בית הכנסת היחיד שקרוב אלי. אני אדם עובד, לכן בבוקר יש לי אפשרות ללכת רק אל בית הכנסת הנ"ל במניין של 6:00.
הבעיה היא, שאני ספרדי ואני רגיל לתפילה אטית ורגועה. בבית הכנסת ליד ביתי התפילה מאוד מהירה ואין אני מרגיש שאני מתכוון בתפילה, אני יוצא עצבני ומאוד מתוסכל. ניסיתי פעמים רבות להתרכז, אך נכשלתי - אני עסוק בלהספיק את שליח הציבור וקורא את התפילה מאוד מהר.
מתוך יאוש, נשארתי בבית ועשיתי תפילת שחרית יחיד,אטית והצלחתי לכוון. בתום התפילה הרגשתי התרוממות רוח גדולה, יותר מאשר אני מרגיש במניין בבית הכנסת.
אני יודע את החשיבות המאוד גדולה של ללכת למניין, אין צורך לפרט ולהסביר, הכול ידוע.
אז מה עושים? הולכים לתפילת שחרית מהירה (אין לי ברירה אחרת) שאני מרגיש שאני לא מתכוון ולא מרגיש את הרוחניות בתפילה או להישאר בבית ולהרגיש טוב עם התפילה ועם עצמי, ללכת לעבודה רגוע ושלו, בלי ייסורי מצפון של "לא התכוונתי בתפילה...למה קראתי מהר כול כך?...וכו'...".
יש לציין שמנחה וערבית אני עושה במניין (אלא אם כן אני אנוס אחרת)ושחרית של שבת אני עושה בבית הכנסת הספרדי.
תודה מראש לכול המגיב!
תשובה
שלום וברכה,
ראשית, יישר כח על הקפדתך הן על התפילה במניין והן על הכוונה בתפילה. הלוואי וכולנו היינו מקפידים כמוך.
בשאלתך עולה דילמה עמוקה בין חשיבות התפילה במניין ובין החשיבות של כוונה והתחברות לתפילה. המטרה שלנו היא לנסות להרוויח כמה שאפשר מכל צד. לאור זאת אנסה להציע מספר הצעות שיכולות לעזור:
א. אפשר להקדים לתפילה, לומר פסוקי דזמרה לבד בנחת ולהגיע יחד עם החזן לתפילת 18. כך תרוויח את ה'נחת' בתפילה ואת המניין בתפילת 18. לגבי קדושה, אפשר לתת לחזן להגיע לקדושה בלעדיך ולעצור בתפילתך בשעה שהחזן אומר אותה.
ב. באם ההצעה הראשונה לא מתאפשרת ניתן להציע לחלק בין הימים. לאמור, בימים ב ו-ה להגיע לבית הכנסת ולהתפלל במניין ובימים האחרים לא וכדו'. את המינון אפשר לקבוע תוך איזון עדין שיתאים לך ולא יזנח את ערך המניין.
יישר כח!
אביאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם