שאלה
בס"ד
כבוד הרב שלום וברכה,
בסיפרו של רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל אור לציון כתוב :
א. "אין לברך ברכת הדרך והגומל רק בהצטרף ב' תנאים. יסע שעה וחומש, ובמשך הנסיעה יהיה לפחות פעם אחת בודד בכביש באופן שלא יראה אותו רכב אחר"
ב. "הנוסע בכביש מסוכן לחברון וכדו', מברך הגומל ואומר תפילת הדרך גם אם מצויים בכביש כלי רכב, וגם אם נוסע פחות משעה וחומש"
אי לכך במקור אחר שקראתי ואינני מצטטת..
בנסיעה כשיעור פרסה יברך בצאתו מהעיר תפילת הדרך עם שם ומלכות, וגם אם בהליכתו וחזרתו (חוזר אפילו בלילה)יש כשיעור פרסה חותם בשם ומלכות. ואם נוסע פחות אין לברך בשם ומלכות.
שאלתי היא כזו האם אני צריכה לברך תפילת הדרך בנסיעה שעולה על כ72 דקות ואינו מסוכן כחברון וכדו' או שמה בגלל שיש עוד כלי רכב איתי על הכביש אינני צריכה לברך?
אשמח אם תחדד לי את העיניין בהתייחסותך לנסיעה מחדרה למירון?
תשובה
בסד
שלום רב
זכיתי לשמוע את הדברים מפיו של הרב.
ויהיו הדברים לעילוי נשמתו.
1. המקור לכך הוא "ארבעה צריכים להודות..הולכי דרכים."חכמי הספרדים מצמדים את תפילת הדרך לברכת הגומל .
לכן אותם קריטריונים לתפילת הדרך ול"הגומל"
דהינו נסיעה של 72. דקות ללא ישוב .זו היא דרך שמסוכנת ..כי כך היתה התקנה !!!!.אמר הרב.
וכך פסקו רוב חכמי הספרדים אולם פוסקים אחרים רובם אשכנזים .לא חיברו בן הגומל לתפילת הדרך לכן דיברו על מרחק של פרסה.
כי לדעתם זו היא דרך שיש בה סכנה.
להלכה כל אחד ינהג כמנהג אבותיו בזה .
עדות המזרח ברובם לא מברכים בשם ומלכות על תפילת הדרך מכמה סיבות. שאחת מהם ,היא זו שזכרנו.
בברכה