שאלה
1. האם אני כבול למנהג עדתי (ספרדי) בנוגע להנחת וחליצתתפילין בעמידה או בישיבה, אף שאני מעדיף להניח ולחלוץ הן את של יד והן את של ראש בעמידה, ואם איני עושה כן הדבר מסרבל ומעכב אותי, ואף שאני מתפלל במניין בבית כנסת אשכנזי? 2. באותו אופן, האם אני חייב לקדש ולהבדיל בעמידה או בישיבה בהתאם למנהג עדתי? מהו המקור למנהגים אלה? (למשפחתי אין מנהג בעניין זה, האם לעדות ספרד יש כמה מנהגים בעניינים אלה ואני רשאי להחליט באיזה מנהג לנהוג, או שיותר מכך, ובמקרה זה אני רשאי לנהוג גם כמנהג האשכנזים? 3. אני מתפלל דרך קבע במניינים אשכנזיים. האם אני צריך להתעטף בטלית? מהו הדין במניין אשכנזי, שחלק מועט ממתפלליו הינו ספרדי ונוהג להתעטף בטלית, לעניין ``מנהג המקום``? לכאורה אם מעיקר הדין אין צורך להתעטף בטלית במקרה זה, הרי ייתכן גם להגיד שספרדי יצטרך או יוכל להניח תפילין בקשירה וכתיבה ע"פ מנהג האשכנזים...
תשובה
שלום וברכה
א. באופן עקרוני נוהגים כמנהג אבות ולא זזים ממנו, אלא אם כן יש סיבה של ממש. נראה כי בעניין תפילין ובשל משקלו הגדול בתורת הסוד יש לנהוג במנהג אבות גם אם זה לא נוח.
ב. אם אין למשפחה מנהג, הנכון יותר הוא לקדש בישיבה (מלבד אמירת "ויכולו").
ג. כנ"ל בסעיף א.
כל טוב