שאלה
שלום רב.
רציתי לשאול על פעולת התפילה.
אני יודע כי זהו נושא ארוך ועמוק עד אין קץ.
ובכל זאת ארשה לעצמי לשאול. מפאת אריכות הדברים אשתמש בלשון מעט קצרה וקשה.
כיצד פועלת התפילה?
אני יודע שיש לו צורך לאדם להתבונן בתוכו ולהבין שכל הצר לו וכל חסרון הוא שייך לו ואין זה רק שלו אלא של כל העולם אך האחריות מוטלת עליו להשלים החסרון.
אדם מסתכל בשורש החסרון בעולמו הנפשי ומנשא אותו לרעיון רוחני מוסרי.
כאן הדברים מתחילים להתבלבל.
אפשר להגיד שהאדם מתחבר אל איןסוף ומתוך כך מקבל את השלמתו, או לחלופין מבין כיצד הכל טוב.
עדיין קצת קשה, כי כיצד בפועל הדברים השתנו?
אפשר לשייך זאת אל העובדה שאדם מתחבר אל הצד האלוקי שבו שמשמעות הדבר היא שמחשבתוודיבורו ומעשיו הם מתאחדים ואותו אדם מוריד מהנשמה דרך צינור טהור אל הנפש והמעשה את רצון ה' וכך מתקיים הרצון בצורתו הטהורה.
מה שאנו לרוב מגלים כדבר שאינו רצוננו הוא רק הקליפה שלנו המעיבה על הרצון האלוקי המתקיים בלאו הכי במציאות.
האם אני צודק? היכן אני טועה? האם תוכל לדייק בדברי, ולהבהיר את הדברים?
בשמחה ותודה
הדורש ב ה'
תשובה
בסד
שלום רב.
עיין בספר "נפש החיים "בענין סוד התפילה על פי הקבלה.
אבל אציע לך פרוש מענין של המהרל מפרג.
על אמרת חזל"צדיק גוזר והשם מקיים".
הצדיק הוא מי שאף פעם לא הוציא מפיו דבר לא נכון!!
אם אותו צדיק מתפלל ומבקש או[ מברך].
השם הטוב ממלא את בקשתו או ברכתו,[כדי שלא תהיה ברכתו חלילה לבטלה.]
או במלים אחרות כדי שלא יוציא דבר שקר מפיו בפעם הראשונה............
ובכך האדם משנה את המצאות על ידי תפילתו.
([אדם אמתי הוא הוא עיקר המצאות הוא הוא הצדיק.
והוא כל אחד מאיתנו])
בברכה