תפילה

שלום לך.

תפילה "ספונטנית" היא חשובה מאוד, ומורה על קשר חי עם ריבונו של עולם. המתפלל שלא מן הסידור מראה כי כל מאוויו וכיסופיו מכוונים למי שהוא היחיד היכול להשלים את חסרונו.

מצד שני, יש חשיבות רבה לתפילה כפי שהיא מופיעה בסידורים. קשה לנו מאוד לשמור על קשר באופן "ספונטני" ובתור בני אדם, שהשגרה שוחקת אותם ומשכיחה מהם דברים אמיתיים וחשובים שנמצאים בתוכם, אנו זקוקים למסגרות שתאפשרנה לנו לשמור על הקשר הזה.

לכן ראוי לשמור על שתיהן, הן על התפילה המוסדרת, כפי שנקבעה לנו מדורי דורות, והן על התפילה הספונטנית, המתפרצת, זו שמגלה את רגשות האדם והמקומות הכמוסים שלו. ניתן לעשות זאת בתוך התפילה, בברכות שהן מעניין הבקשה (למשל, לבקש להצליח במבחן ב"חונן הדעת", או גאולה ב"גואל ישראל") או ב"שומע תפילה", ומאידך ניתן לדבר בכל עת עם ריבונו של עולם, במילים שלך או מתוך ספר תהילים.

מקומה של התפילה בעבודת ה' בספרי חסידות:

הקדמה כללית אפשר למצוא בספרו של הרב שטיינזלץ "הסידור והתפילה", בפרק "התפילה" (הוצאת ידיעות אחרונות – חמד).

התבונן במפתח שבסוף הספר "צדקת הצדיק" לר' צדוק הכהן מלובלין (הוצאת הר ברכה) בערך "תפילה", ותמצא שם התיחסויות רבות.

כמו כן במפתח של ליקוטי מוהר"ן.

בנוסף, יש ספר שיצא בשנים האחרונות "אורות התפילה" (בהוצאת מעליות), בו קיבץ הרב משה צבי נריה פסקאות בנושא תפילה מתוך שמונה קבצים לרב קוק.


אור וטוב,
נחום.