תפילה

שלום רב,

בשאלת ההבדל בין העבודה בבתי המקדש בימי קדם לבין בית המקדש העתידי, נגעו כבר כמה מהוגי הדעות היהודים. יש שטוענים שלא יהיה הבדל, ויש הטוענים שיהיו הבדלים מסוימים (קורבנות מן הצומח, אולי ללא קורבנות בכלל).
ברם, שאלתך איננה נוגעת לשאלת ההבדל – שהרי [גם בבתי המקדש בימי-קדם התפילה היתה מרכיב משמעותי, אם לא המרכזי].

נכון, בתורה בספר ויקרא מתוארים באריכות דיני הקורבנות, ואין כל כך זכר לעבודה באמצעות תפילה.
נכון, התפילה כיום היא במידה מסוימת תחליף לעבודת הקורבנות – "תפילות כנגד תמידין תקנום" (ברכות כו:). לכן אפשר לחשוב שכשתחזור העבודה ה'מקורית' כבר לא נצטרך את התחליף.

מדוע בכל זאת לדעתי תהיה תפילה בבית המקדש השלישי?

ראשית, לדעת הרמב"ם (ספר המצוות, מצווה ה'), [התפילה היא מצווה מן התורה], ולכן היא בלתי תלויה בבנין בית המקדש.
אבל מעבר לזה ישנו מקור מרכזי ביותר, שבו מתוארת ללא ספק התפילה כמוטיב המאפיין את בית המקדש. אני מתכוון לתפילת שלמה, בשעת חנוכת בית המקדש הראשון (מלכים א', ח). בתפילתו מבקש שלמה שהקב"ה יאזין לתפילות שיאמרו במקדש במצבים שונים בהם יש לאדם או לעם צורך בסיוע האלוקי – מלחמה, בצורת, רעב וכדומה. המילה 'תפילה' והמילים הנרדפות שלה נזכרת כמעט בכל פסוק בתפילה הארוכה הזאת. נביא פסוקים מייצגים מתוך התפילה:
"ושמעת אל תחינת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה, ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת ... בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה ... וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ... ובא והתפלל אל הבית הזה, אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי ..."
כאמור, כל הפרק מלא ברוח זו, ומומלץ לעיין בו.

העולה שהתפילה היא חלק עקרוני מבית המקדש, לא פחות, ואולי יותר, מעבודת הקורבנות. עבודת הקורבנות היא העבודה המעשית בביהמ"ק, ועבודת התפילה היא העבודה הרוחנית של בית המקדש. בית המקדש הוא מקום המסמל את החיבור הנפשי בין האדם לבוראו, ובין עם ישראל לאלוקיו – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה, ט). [התפילה היא שיחת הנפש עם האלוקים, ולכן התפילה היא חלק ממהותו של בית המקדש], חלק בל ינתק, ושלא יבטל גם לעתיד לבוא (לדעת הרמב"ן בתחילת ספר ויקרא, גם הקורבנות הם חלק מתהליך נפשי ורוחני).

אמנם, גם לדעתי ייתכן ויחול שינוי בעולם התפילה לכשיקום בית המקדש – למשל: לא תהיה חובה של שלוש תפילות ביום, אלא רק תפילה אחת (כפי שלדעת הרמב"ם היא החובה הבסיסית מדאורייתא). זאת משום, שמהבחינה הזאת מחליפה התפילה את הקורבנות – את קביעות הזמנים והמעשים של הקורבנות החליפו תפילות קבועות בנוסח קבוע (כך אני מבין "תפילות כנגד תמידים תיקנום").

לסיכום: [התפילה היא כלי בסיסי ביותר של נפש האדם לשפוך שיחה לפני יוצרה]. אנשים התפללו לפני בנין בית המקדש, תוך כדי קיום בית המקדש, וגם לאחר חורבנו. כפי שעולה מתפילת שלמה, התפילה היא מוקד העניין של בית המקדש, המסמל את הקשר בין האדם והעם לאלוקים. לכן להבנתי, בבית המקדש העתידי לא תיבטל התפילה, גם אם יתכן ויחולו בעולמה שינויים מסוימים. להיפך, היא התפילה תהיה הסיבה של הנהירה של כל בני האדם בעולם אל בית המקדש, כפי שניבא ישעיהו( נ"ו, ז):
"והביאותים אל הר קודשי ושמחתים בבית תפילתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, [כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים] .

אמן כן יהי רצון.

מקווה שעניתי על שאלתך,

גלעד
צוות ישיבת הר-עציון