שאלה
שלום רב, אני מזה שנתיים לומד הרבה ברסלב. ובזמן האחרון אני מרגיש שינוי עצום בתפילה שלי, שהתמלאה בכוונות וברגש ובצמאון ובגעגועים. אבל כל הזמן מכרסמת גם האפשרות שהדתיות שלי ניזונה יותר מכל בגעגוע ב'איה' ולא ב'מקום כבודו' עצמו, שלגביו אין לי שום ידיעה, ושום הבנה, ושום ראיה. בשונה מאותו מעשה של ר' נחמן, מעולם לא הגעתי אל מאחורי הפרגוד כדי לראות את חיוכו של המלך. רק על סמך שקרים רבים שבארצו אני בוחר להאמין בו. ולעיתים זה לא מספיק לי.
לטיפולך המהיר, אודה.
תשובה
יותם היקר,
אינך משער כמה אני מבין אותך. גם אני עצמי חש כמוך לעיתים קרובות, ואף משלב לפעמים בהתבודדותי את דברי החכם שיצא לבקש את המלך: "על מי אתה מלך, שכל המדינה כולה מלאה שקרים מראש ועד סוף?".
אמנם אני רוצה לומר לך שלפרקים זכיתי גם אני להציץ מאחורי אותו פרגוד ולחוש בליבי איך באמת באמת "מלוא כל הארץ כמודו" ו"מזה אני רואה איך אתה איש אמת", כמובא באותו סיפור של רבינו.ולחוש קרבת אלוקים מתוקה ומנחמת שעבורה כדאי הכל. ה כ ל!
אבל לזה זוכים על ידי גידול האמונה, וגידולה, כפי משנת רבינו רבי נחמן, על ידי ריבוי תפילה והתבודדות.
אני ממליץ לך גם להיכנס לאתר שלנו ולהתוודע לחומרים שיש שם. אני סבור שיש בכוחם להביא לך חיזוק ותועלת
לאתר לב הדברים
חזק ואמץ,
יש שכר לגעגועיך
ארז
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם