שאלה
שלום, אני מדריכה של שבט מעפילים.. אמא של חניך אחד התקשרה אלי ואמרה שהיא כבר "אובדת עצות" עם בנה בעניין התפילה. הוא לא קם בבקרים לתפילות והיא לא יודעת מה לעשות היא אמרה שהיא ניסתה איתו בדרך הטובה וגם בדרך הרעה לפעמים קצת יותר מידי.. לאחר שהעניין לא הגיע לפתרון היא ערבה אותי בשאלה של מה לשעות? לכן אני שואלת מה ניתן לעשות? הילד בא ממשפחה טובה מאוד ובגלל זה גם היא משתגעת מהעניין. הוא הולך לישון מאוחר (אבל זה לו הבעיה היחידה אפשר לומר גם לא העיקרית לכך שהוא לא הולך לתפילה) ולא מצליחים להעירו בבוקר וכל פעם מתווכחים מחדש.. מה ניתן לעשות כדי שהילד יקום בכיף לתפילה.. איזה חלק יש לנו בתור המדריכים ומה להגיד לאמו? תודה מראש.
תשובה
שלום לך
זוהי שאלה מאוד קשה והתשובה תלויה גם בכל ילד וילד. בגדול מה שניתן לומר זה:
א. בכפייה כלום לא ילך!
ב. אם מדובר בילד שהאפיק הפילוסופי מדבר אליו, צריך ללמד אותו את רעיון התפילה דרך אפיק זה, אם האפיק החווייתי מדבר אליו, צריך ללכת באפיק זה (שבת בצפת, קרליבך וכו').
ג. אתם כמדריכים יכולים לתרום בשחנ"ש על מה מציק לו בתפילה, מה הוא מחפש - זה קשה לנער מתבגר לנהל שיחה כזו עם הוריו.
אלו העצות הראשונות שעולות לי בראש, מקווה שזה יעזור,
אריאל