שאלה
כבוד הרב ברצוני לשאול לגבי תפילה יש משהו שלא כ"ך מסתדר לי מצד אחד הרי התפילה היא רק בעבור האדם והמטרתה היא לשפר את האדם ולקרבו לקב"ה ואדם לא יכול לצפות שמה שהוא מבקש הקב"ה יקיים (מה גם שכול אחד חוטא ואין לנו זכויות בעבורם אנו יכולים "להצדיק" את דרישותינו),ומצד שני האדם צריך להאמין שהקב"ה שומע את כול תפילותיו ולצפות ממנו לישועה ולפי מה שהבנתי שככול שהאדם יותר מאמין ובוטח שה' שמע אותו ובוטח בו הקב"ה יקיים את תפילתו ,אז איך אני יכולה בתור אדם קטן עם כ"כ הרבה עבירות לצפות ולהאמין ב100% שהתפילות שלי יענו?
אשמח אם הרב יוכל להאיר את עייני ולבאר לי את הנושא :)
תודה רבה!
תשובה
בסד
שלום רב.
רק חסד של הבורא!
"מעביר ראשון ".. ו,מטה כלפי חסד".
גם אם לא מגיע לנו אנו מקבלים טוב אור וישועה בראות ופרנסה..ממדת טובו וחסד.
2. יש חשבון נוסף והוא "זכות אבות"...
אנו מקבלים אור וטוב לא בגין מעשנו אלה בזכות אבותנו..
3. ישנו חשבון נוסף הבמים...אנו זוכים לא בזכות עצמנו אלה בזכות צאצאנו וילדנו גם אם הם טרם נולדו..כי אותם הבורא אוהב ,והם ומעשיהם רצוים יותר מאיתנו..
4....אסור לחשוב כי בזכות התפילה בלבד אנו נענים...זה מכונה "עיון תפילה".
ו"עיון" זה הוא לא טוב ולא בריא.וגובל החוסר אמונה..
כמו שאמרו חז"ל "המעין בתפילתו הוא מחוסר אמנה.."
ורשי מסביר "חושב ומעיין מתי תתקבל תפילתו (הוא חושב שכולם בשמיים חיבים לעמוד דום לכבודו ולקיים את בקשתו..)
בברכה