תפילה

שלום.
ראשית, אציע לך ללמוד את הנושא של התפילה בהרחבה באחד מן הספרים העוסקים בה, ויש כאלה כמה וכמה, הכתובים בשפה של היום, ויענו לך בצורה מיטבית על השאלות. בבמה הנוכחית- אנו מוגבלים במקום.
בגמרא במסכת ברכות (דף כ"ו עמ' ב') מובאות שתי דעות לגבי התפילה:
"רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות- אבות תקנום;
רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות כנגד תמידין תקנום..." הגמרא מביאה ברייתא, בה אנו לומדים כי "אברהם תקן תפילת שחרית... יצחק תיקן תפילת מנחה... יעקב תיקן תפילת ערבית..."
בהמשך הסוגיא, מגיעה הגמרא למסקנה: "אלא: תפלות- אבות תקנום, ואסמכינהו רבנן אקרבנות"
זה המקור לאמירה שאתה שואל לגביה "שתיקן אברהם אבינו עליו השלום", כי מקובלים אנו שהאבות תקנו את התפילה.
אך "גם" חכמים תקנו את התפילה:
הרמב"ם (הלכות תפלה ונשיאת כפים, פרק א הלכה א') כותב: "מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר ועבדתם את ה' אלהיכם". משמע מן הרמב"ם, שגם בזמן שבית המקדש היה קיים, והקריבו קרבנות "תמיד", היתה מצווה להתפלל בכל יום. אם כן, לדעה זו, ההנחה שלך שהתפילה היא "תחליף עיקרי לקרבנות" מוטעית.
התפילה כפי שאנו נוהגים להתפלל היום, נבנתה במהלך ההיסטוריה. אברהם אבינו לא התפלל כפי שאנו מתפללים היום. עיקרה של המצוה- לפי הרמב"ם בהלכות תפלה:
"חיוב מצוה זו כך הוא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום, ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה, ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו, כל אחד לפי כוחו". מה פירוש "לפי כוחו"? זה אומר שמי שיודע ו/או רוצה לקצר בתפילה מקצר, ומי שיודע, ו/או רוצה להאריך- מאריך, וכל אחד משתמש במילים שלו, ועוסק בנושאים שחשובים לו...
וממשיך הרמב"ם ומספר כי לאחר חורבן בית ראשון, והיציאה לגלות בבל, עזרא ובית דינו ראו שהיכולת האישית הפרטית לנסח תפילה- אבדה לרוב העם, ולכן "עמדו ותקנו להם שמונה עשרה ברכות על הסדר..."
קריאת "שמע" וברכותיה היא מצווה עצמאית, שאינה קשורה לתפילה, אך חכמים שבחו את מי ש"סומך גאולה לתפילה", ולכן אנו מוצאים את סדר התפילה כמו שאנו נוהגים היום, באיגרת ארוכה שכתב רב עמרם גאון, כתשובה לשאלה כיצד יש להתפלל ביום יום, בשבתות ובימים טובים, כאשר קריאת "שמע" וברכותיה נמצאת לפני תפילת עמידה. ולפני קריאת שמע וברכותיה- "פסוקי דזמרה".