שאל את הרב

תפילה-נשים

חדשות כיפה רבני ישיבת הר ברכה 06/06/10 14:24 כד בסיון התשע

שאלה

שלום לכם!

אני אשה דתיה-חוזרת בתשובה.. נשואה עושה כל מה שביכולתי.!!!

יש לי בבית ספר של הלכות לאשה אבל אני צריכה בירור:

אני נשואה לאשכנזי ולכן אני נוהגת כמנהגם והבנתי שנשים אשכנזיות מחוייהות בתפילת שחרית ומנחה, כאשר אני מתפללת שחרית אני אומרת ק"ש מלא??או רק 2 פסוקים ראשונים?

מה לגביי פסוקי דזמרה? (לפי הבנתי מבנות אחרות הן קוראות פסוקי דזמרה וק"ש מלא)

עד איזה שעה אפשר להתפלל שחרית?

לגביי ק"ש שעל המיטה- אם אני יודעת שאני צריכה לדבר אח"כ מה אני עושה?(יש לי תינוקת בבית)אני גם כמה בלילה כמה פעמים!

האם אני צריכה ליטול ידיים עם ברכה כל פעם שאני כמה להאכיל את הילדה?

איך קוראים פרקי תהילים? כל יום את הפרקים שלו? או שפחות?

אודה לתשובתכם המהירה!!!

תשובה

שלום

להלן תשובות לשאלותייך מספר פניני הלכה תפילת נשים ולהרחבה עייני בספר באתר ישיבהhttp://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=149
בברכה
אייל משה

פניני הלכה -תפילת נשים
לדעת רוב הפוסקים נשים שוות לגברים בחיוב תפילה, לפיכך חייבות להתפלל שמונה עשרה בשחרית ומנחה, וערבית היא תפילת רשות. ויש אומרים שנשים חייבות להתפלל פעם אחת ביום תפילת עמידה, וטוב שיתפללו שחרית, כדי לפתוח את היום בתפילה. ויש אומרים שנשים יכולות לצאת בתפילה קצרה, ולכן בברכות השחר ובברכות התורה כבר יוצאות ידי חובתן.
לכתחילה, טוב שנשים יתפללו שחרית ומנחה בכל יום, כדעת רוב הפוסקים. ואם יתפללו תפילה אחת, יצאו ידי חובתן, ובשעת הדחק יכולות לצאת בברכות התורה ובברכות השחר. ואשה שטרודה בטיפול בילדיה, רשאית לצאת לכתחילה בברכות התורה והשחר.
בכל אופן גם אשה שמתפללת תפילת שמונה עשרה, צריכה לברך את ברכות התורה וברכות השחר (להלן ו, א, 1; ז, ג, 3).

[נשים פטורות מקריאת שמע וברכותיה, הואיל ומצוותן תלויה בזמן. והאומרת אותן תבא עליה ברכה. ואמנם יש מי שאומר שנשים חייבות במצוות זכירת יציאת מצרים ביום ובלילה, וטוב שיקיימו את המצווה באמירת ברכת "אמת ויציב" בשחרית, ו"אמת ואמונה" בערבית. אבל דעת רוב הפוסקים שאינן חייבות בזה. ואף שנשים פטורות מקריאת שמע, טוב שכל אשה תאמר בכל יום את שני הפסוקים הראשונים: "שמע ישראל" ו"ברוך שם", כדי שתקבל על עצמה עול מלכות שמים (להלן טז, א).]
נשים פטורות מאמירת כל התחנונים והפרקים שאומרים אחר תפילת עמידה.
[זמן תפילת שחרית - עד סוף ארבע שעות מתחילת היום (למג"א היום מתחיל מעמוד השחר ולגר"א מאוחר יותר - מהנץ)]זמנים מדויקים לפי איזורים שונים ותאריכים שונים תמצאי בלוח שנה שבאתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/
ועייני עוד בספר באתר ישיבה http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=149

"[זמן תפילת שחרית וברכות קריאת שמע נמשך עד סוף ארבע שעות, שכן קבעו חכמים את זמנה כנגד הקרבת התמיד שהיה קרב עד סוף שעה רביעית. וכיוון שחיובן מדברי חכמים, הלכה כמיקל, ואפשר להתאחר ולסמוך על שיטת הגר"א. ואע"פ כן לכתחילה זריזים מקדימים למצוות וטוב להקדים ולהתפלל כשיטת ה´מגן-אברהם´ (מ"ב נח, ד). ]
ואם עברו ארבע שעות ולא אמר את ברכות קריאת שמע ולא התפלל, לגבי התפילה מוסכם שאפשר להתפלל עד חצות היום. ואף שהלכה כדברי רבי יהודה שזמן תפילת שחרית עד סוף ארבע שעות, ולא כדעת חכמים שסוברים שזמנה עד חצות, מכל מקום גם רבי יהודה מודה, שאם לא התפלל עד סוף ארבע שעות, יכול בדיעבד להשלים את תפילתו עד חצות היום. ואף שאין לו שכר כתפילה בזמנה, שכר תפילה יש לו, אבל אחר חצות לא יתפלל שחרית (ברכות כז, א; שו"ע או"ח פט, א).


זמן קריאת שמע נמשך עד סוף שלוש שעות של היום, שעד אז עוד ישנם אנשים שקמים משנתם, והרי הוא מקיים את המצווה לקרוא ´בקומך´ - בשעה שבני אדם קמים משנתם. ואע"פ שרוב הפוסקים נוטים לדעת הגר"א, בקריאת שמע שזמנה מן התורה נכון להחמיר כדעת ה´מגן-אברהם´, כפי הכלל "ספיקא דאורייתא לחומרא". אמנם יש נוהגים לכתחילה כשיטת הגר"א, ואין למחות בידם.
ואף שזמן קריאת שמע עד סוף שלוש שעות בלבד, אם עברה השעה השלישית ולא קראה, יקראנה עם ברכותיה כל שעה רביעית, ויהיה לו שכר על קריאתה כקורא בתורה (שו"ע נח, ו).

ולגבי ברכות קריאת שמע נחלקו הפוסקים. לדעת ה´שולחן-ערוך´ (נח, ו) ורוב הפוסקים, רק לגבי תפילה הקילו שאפשר להשלימה עד חצות, מפני שכעקרון רשאי אדם להתפלל בכל עת תפילת שמונה עשרה כתפילת נדבה, לפיכך בכל מצב של ספק אפשר להתפלל. אבל את ברכות קריאת שמע אי אפשר לומר בנדבה, ולכן מי שאיחר ולא אמרן עד סוף ארבע שעות - הפסידן. ולדעת בעל ה´משנה-ברורה´, אם מחמת אונס לא אמרן עד סוף ארבע שעות, רשאי להשלימן עד חצות היום (באו"ה שם)

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=517

כתבות נוספות