שאלה
שלום כבוד הרב, לאחרונה עסקה בי השאלה, איך אדם יכול לבקש דבר בתפילה אם מצפים ממנו להיות שמח בחלקו. אני מדבר על בקשות אישיות , בריאות פרנסה וכדומה - הרי לפי הבנתי להיות שמח בחלקי זה אומר שעלי לקבל את כל מה שהשם נותן לי באהבה, לטוב ולרע ואפילו אם זה ייסורים , בוודאי זה לטובה כי זה לצורך התעוררות או תיקון וכו, אז מחובתי להיות שמח גם בזה כי זה רצון השם ומה שהשם עושה הוא טוב ועלי להיות שמח - מכך משתמע שאם אני מתפלל לבורא על חסרון שיש לי או בי אז אני לא שמח בחלקי. אדם שהוא חולה יכול להתפלל לרפואתו או להיות שמח בחלקו - אנא עזור לי אם הסתירה הזאת
תשובה
שלום וברכה
השאלה שאתה שואל פותחת פתח למחשבות רבות בנושאים מגוונים.
ראשית, אדם יכול להכיל בתוכו כיוונים שונים ומנוגדים. הוא יכול להכיל בתוכו גם את הרצון לעוד ועוד, וגם את התחושה כי בנתיים הוא שמח בחלקו. מבחינה לוגית אולי יש סתירה בין השניים, אולם מבחינה קיומית אנו יכולים להכיל בתוכנו עולמות מנוגדים. דוגמה לדבר היא ראש השנה המתקרב ובא, שבו אנו מציינים "וגילו ברעדה" – גם גילה וגם רעדה. זהו יום טוב ויום דין כאחד.
מעבר לכך, אנחנו בני אדם. גם אם התחושות האלה אינן נמצאות במקביל – לעתים אנו חשים כך ולעתים אנו חשים כך. כשאנו שמחים בחלקנו אכן אין אנו מתפללים שמשהו ישתנה; כשאנו מרגישים חסרים – אנו מתפללים. לא נצטווינו להיות אחרים. נצטווינו להיות אנו עצמנו, וכשאנו כואבים וחסרים – אנו מתפללים לריבונו של עולם כי נזכה לשינוי המעמד שלנו.
התפילה אינה שיעור תיאולוגי. התפילה היא ביטוי מי שאנחנו מול ריבונו של עולם. אנו באים ברגשות אמת של חיסרון, ומבקשים את מה שאנו חשים – הרצון שיהיה טוב יותר; וכשאנו שמחים בחלקנו – אין אנו מתפללים כדי שהמצב ישתנה. אחוז בזה, וגם מזה אל תנח ידך.
כל טוב