תפילה כובד ראש או שמחה

שאלתך שאלה גדולה וחשובה . היא מעלה על נס את הדילמה העומדת בפנינו כעובדי ה' . אם השמחה שאת מדברת עליה היא צחוקים וקלילות בתפילה הרי שזה דבר פסול שגורם לזלזול בתפילה שזה דבר חמור מאוד .
אך אם את מדברת על שמחה במובנה העמוק הרי שהדבר מבורך ומקרב בין אדם לאלוקיו. ההתלבטות היא קורעת אך אינה ניתנת לפתרון. זה כמו לשאול על שני בחורים במי אני צריכה להתאהב . האחד שמח והשני רציני .
העמידה מול הקב"ה צריכה להיות בכובד ראש שהרי רבש"ע מלך מלכי המלכים ואנו כעפר וכאין לעומתו. מצד שני אב רחום וחנון הוא, גואלנו ממצרים , הקים לנו את הארץ ועשה לנו ניסים רבים במהלך תקומת עם ישראל ולכן קשה להתחנן ולהתפלל ולאהוב את הקב"ה כאשר כובד ראש ויראה נמצאות לבדן ללא האהבה ,השמחה וההתקשרות הנפשית .
אין כאן הדרכה חד משמעית אך עקרונית הקומה הראשונה בד"כ היא הכובד ראש . אולם , אם בהרגשתך זה מרחיק אותך מהתפילה אז עדיף שמתוך השמחה בתפילה יגיע גם הכובד ראש והיראה ואולי כך הוא יהיה מלא יותר ושלם יותר .
יהי רצון שיתקבלו תפילותייך על עצמך משפחתך ועל עם ישראל כולו .