שאלה
שלום ויישר כח גדול!
יש לי בעייה אין לי מקום שאני יכול להתפלל כמו שצריך, בכל מקום מתפללים כאילו מישהוא רודף אחריהם, אני כבר לא מדבר על כוונה במילים, אפילו לקרא אי אפשר, לי אין בעייה בקריאה מהירה אני יכול להספיק לקרא אם החזנים יקראו מהר, אבל לא נראה כאילו הם קוראים זה כאילו הם מדלגים למשל הברכה הראשונה בקריאת שמע בשחרית תמיד קוראים את זה בערך בחמש עשרה שניות, מה איך אפשר להתפלל במנין כשכל הזמן עסוקים בלרדוף אחרי החזן אפילו לקרוא במהירות אי אפשר אז איך אכוון כשזה העיקר?! היום כבר נמאס לי אני באתי חמש דקות לפני התפילה כי אם אני יבוא שתי דקות לפני התפילה עד שאני יניח תפילין כבר יהיו אחרי ברוך שאמר ושוב החזן כמו טיל קורה ושומעים בראשי פרקים שהוא סתם קורא בלי כוונה הפסקתי את המרדף וניסיתי להתפלל בכוונה אך לא הצלחתי הייתי מעוצבן מדי . מה לעשות? גם עצוב לי שאני לא יכול להתפלל כמו שצריך וגם הרבה מתפללים כמצוות אנשים מלומדה. ועוד שאלה כמתפללים תפילת עמידה למדתי שלא מתפללים מתוך כוונה לשנות את ההחלטה של ה' שהרי זה לא הגיוני ולא מכובד וה' יודע יותר טוב מאיתנו מה טוב לנו ומה צריך להיות אז הרב שלי ענה בשם הרב קוק נראה לי שצריך לכוון שאני אשתנה לטובה ומתוך כך הגזרה לא תחול עלי כי אאני אדם אחר שחזר בת שובה אך לא הבנתי ממש איך /למה לכוון למשל "ראה נא בעוניינו ריבה ריבינו"ועד בכל הבקשות? תודה
תשובה
שלום,
א. ברוך ה' שזהו מצבך, ושהתפילה מהווה עבורך זמן איכות רוחני ולא עול שיש לסמן v על קיומו. אני מציע לך להתחיל את התפילה לפני הצבור ולהתפלל בקצב שלך. מרכז התפילה, ועיקר חשיבות היותה במנין זוהי תפילת שמונ"ע. תדאג תמיד שבשמונ"ע תהיה יחד עם הציבור, ולפי זה תכוון את הזמן בו אתה מתחיל את התפילה.
ב. יש לעשות הפרדה בין הכוונה בתפילה, לבין הניתוח התיאולוגי של מה קורה בה. נראה לי שאותו תהליך שהרב קוק (והרבה לפניו ר' יוסף אלבו בספר בעיקרים) מדבר עליו מתרחש לא באופן מכוון, אלא כדרך אגב כאשר האדם מתפלל בכוונה. כלומר, אתה מתפלל מעומק הלב לפי פשט המילים בסידור, ומבקש מהקב"ה ש"ילך לקראתך" ןותן לך תשובה, גאולה, רפואה, פרנסה וכו'. המצב הנפשי הזה של עמידה מול רבש"ע בשברון לב יוצר בנו שינוי שמימלא משנה את הנגזר עלינו בשמים. כלומר יש להפריד בין הכוונה והתהליך המודע, שהוא צריך להיות פשוט וישיר, לבין מה שמתרחש בעולמות העליונים.
חג שמח וכשר
ידידיה
(המשיב אינו רב)