שאלה
שלום!
כתוב בשולחן ערוך "שיהא הוא מעורר השחר" בעניין של לקום בבוקר. השאלה שלי היא: מתי צריך לקום כדי לקיים אמירה זו, מאיזה שלב מותר לאכול/ללמוד תורה, מתי אומרים ברכות השחר, ברכות התורה, מודה אני... האם מותר לקרוא פרקי תהילים בזמן השחר?
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה,
כוונת המחבר (שו"ע או"ח סי' א' סע' א') בדבריו היא לנהוג כמנהג [ותיקין], שהיו קוראים קריאת שמע סמוך להנץ החמה ומתפללים שמו"ע עם הזריחה - "יראוך עם שמש" (מס' ברכות דף ט' עמ' ב').
מנייני הותיקין הקיימים, מתחילים את התפילה כחצי שעה לפני הזריחה (בשבת עוד קודם), ע"מ להספיק ולהתפלל שמו"ע כבר בזריחה.
לתשומת לב:
[זמן הנחת תפילין והתעטפות בטלית] (או ברכה על טלית קטן-ציצית) - הוא כ- 50 ד' לפני הנץ החמה (כ- 40 ד' אחרי עלות השחר). קודם לכן, אין להניח תפילין או לברך על הטלית.
****
[ברכות:]
לגבי מי שישן בתחילת הלילה וקם, ואין דעתו לחזור לישון:
א. ברכת על נטילת ידים:
מנהג אשכנז: יברך כאשר קם ואפילו לפני חצות, ואם לא ברך ימתין עד הבוקר ולפני התפילה יתפנה וילכלך ידיו ואח"כ יטול ויברך.
מנהג ספרד: לפני חצות לא יברך אלא ימתין עד אחר חצות ויברך.
ב. ברכות התורה:
מנהג אשכנז: יברך כאשר קם.
מנהג ספרד: יברך כאשר קם, אך אם קם בחצי שעה הסמוכה לחצות ימתין עד אחר חצות ויברך.
ג. ברכת אלוקי נשמה והמעביר שינה:
יברך אחר חצות.
ד. ברכת הנותן לשכוי בינה:
מנהג אשכנז: ימתין עד הבוקר ויברך, ואם ברך מחצות ואילך יצא.
מנהג ספרד: יברך אחר חצות.
ה. שאר ברכות השחר:
יברך מחצות ואילך.
****
[אכילה:]
אין לאכול קודם התפילה (או"ח סי' פט' סע' ג'), ואסור להתחיל לאכול כבר מחצי שעה קודם זמן עלות השחר (דהיינו, שעה וחצי לפני הזריחה(=עלות השחר) חצי שעה קודם), עד לאחר שיתפלל. הדין שונה בחולה או בצמא ורעב במיוחד (עיין שם בסע' ד').
****
[תורה ותהילים:]
ראה: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=83306
מעלות השחר, אפשר כבר לקרוא, כיום לכל דבר.
תלמוד תורה שבע"פ (ולמי שלא נוהג כאר"י הק' הנ"ל)- "והגית בו יומם ולילה", כפשוטו, בכל זמן ועת. ברכות התורה - כנ"ל.
****
ויהי רצון שבימי הרצון יעלו תפילותינו לרצון.
שנה טובה
אמיר
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם