תפילה, הדרכה, קשר עם בנים ומידת הכעס

שלום רב!
אשרייך על השאלות הכנות,כבר יצאנו מחוזקים.

1. ההתופעה שאת מתארת הטרידה גם את פוסקי ההלכה,בעיון בתנ"ך, למשל, בתפילת חנה, אפשר לראות שיש בה זעקה של האדם אל אלוקים. התפילה התנכי"ת מתבטאת בזעקה של האדם ממעמקים אל אלוקים, בצורה של תחינה ושברון לב. לעומת זאת, התפילה שחכמים תיקנו בימנו היא אחרת, ונובעת משיקולים כאלו ואחרים, שלמרות שהם נכונים הם עלולים להביא לניכור מן התפילה הפשוטה. (שיקולים אלו הם הפיכתה של התפילה לתפילה ציבורית, הרחקת האדם מאיסור בתפילתו, מעצבת את התפילה ומקלה על האדם הפשוט שלא מצליח להתפלל מהלב וכ"ו) עצתי לך היא להכניס לתפילה שלך את החיים הפרטיים שלך, אין כל צביעות בלבקש מאלוקים דברים גשמיים, וגם לכך נוצרה התפילה. אמנם, אני חושב שאם תגיעי לצרכים הפרטיים שלך לאחר התפילה הרגילה, (כגון, בשומע תפילה) אז את משיגה גם את התפילה שחכמים תיקנו, וגם את התפילה שמוזכרת בתנ"ך.

2. דבר ראשון- דוגמה אישית!!! הדבר החשוב ביותר למדריכה, הוא הדוגמה אישית. דבר שני- אם החניכים מספיק בוגרים, יש מה לדבר על מערך של פעולות שעוסק בנושר הדת והחילוניות, שאני בטוח שהרכזת של הסניף ורכז ההדרכה ישמחו לסייע לך.

3. קשר בין גברים ונשים הוא מותר לכתחילה כאשר אנו מדובר בקשר קורקטי וענייני לצורך עבודה, תנועת נוער וכדומה. חשוב מאוד לשמור על כל הגדרים ההלכתיים הקשורים לנושא, כגון נגיעה, ייחוד, וקלות ראש. לעיון נוסף עייני בחוברת "חברה שלמה- חברה צנועה ומעורבת לכתחילה" של הרב יובל שרלו ורן חורי.

4. חכמינו לימדו אותנו שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה, ולכן צריך להיזהר מאוד ממידה זו. העבודה על מידת הכעס היא מורכבת וקשה. אני חושב שכל אדם צריך לפתח סבלנות וסובלנות כלפי סביבתו, ולהשתדל לדון כל אדם לכף זכות. אלו עקרונות שעלולים לעזור לך. בנוסף, את יכולה לפתוח את מסילת ישרים במידת הכעס, שם הרמח"ל נותן דרך התמודדות כלפי מידת הכעס.

כל הכבוד

רפאל
(המשיב אינו רב)