שאלה
בקיץ הייתי בקורס "משצים" (שזה קורס להדרכת טיולים וכו'). בכל בוקר אנחנו התפללנו בשטח ולא היו מחיצות ופשוט הבנים התפללו מקדימה ואנחנו מאחורה רציתי לדעת אם יש בזה בעיה ואם כן מה יכלנו לעשות? האם היה עדיף שנתפלל בצד אחר של היער בלי מניין? או שנתפלל מאחורי הבנים במרחק מה (אבל לא מרחק רחוק מידי כדי שנוכל לשמוע...)
תשובה
בע"ה
שלום רב,
זו שאלה טובה .
מה עניינה של המחיצה, האם עיקרה הוא למנוע קשר עיןם בין הבנים לבנות והסחת הדעת בזמן התפילה, או שהעיקר הוא עצם ההפרדה ואם הבנות נמצאות מאחור כך שבאופן טבעי אין הבנים מסתכלים אליהן- די בכך אלא שאם כבר אז עושים אותה גם כך שלא ייראו. השאלה נידונה בהרחבה בפוסקים בעיקר סביב שאלת גובה המחיצה, האם די במחיצה עד גובה המתניים כדי להפריד (ובתנאי שהבנות מאחור) או שצריך גובה עד גובה ממוצע של האנשים כדי שלא יוכלו לראות דרכה. זה גם שייך לשאלה עד כמה צריכה המחיצה להיות צפופה או אטומה.
לעניינינו- הנכון הוא להתפלל בשטח כשהבנים במקום אחד והבנות במקום סמוך כך שיהיה ברור שאינכם בקבוצה אחת, וכמובן הבנים קדימה. בנוסף, על הבנות אין חיוב של תפילה במנין, ובאופן טבעי רגילות לתפילה בקצב עצמאי ולא צבורי, כך שלא צריך ליצור מצב שאינו רגיל כל ימות השנה !(אינני מכיר ביכנ"ס שבנות מתפללות בו בצבור בימי חול) גם בשבת נכון להתפלל בנפרד ולצורך הקריאה בתורה ניתן להתקרב ולשמוע.(אם כי אין בעיני כל סיבה שבשבת שנמצאים במקום מתוכנן לא ידאגו למחיצה).
באופן חד פעמי , אין איסור על עצם העובדה שתתפלנה בנות בסמיכות למקום שמתפללים בנים, ולכן אם קורה שאת מזדמנת למקום שבנים מתפללים, ואת רוצה גם להתפלל מותר לך לעמוד קרוב ,בריחוק נאמר של כמה מטרים ועדיין - צנוע יותר שלא יראו אותך כלל.
בברכה, אליעזר