תפילה ברכות וכדורגל

שלום לך
להלן תשובות לשאלותיך מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ולהרחבה קראי בספרים באתר ישיבה
https://www.kipa.co.il/admin/ask_new/a.asp?id=203398
בברכה אייל משה.

עד מתי זמנן של ברכות השחר
לכתחילה יש לומר את ברכות השחר עד כמה שאפשר סמוך לקימה מהשינה, שהרי לפי עיקר התקנה היה צריך לברכן על סדר הקימה מהשינה, ואף שאנו נוהגים לברכן ברציפות אחר כך, מכל מקום אין ראוי לדחותן יותר.

ומי שלא ברכה אותן סמוך לקימה, תשתדל לברכן עד סוף זמן תפילת שחרית, מפני שיש משווים את זמנן לזמן תפילת שחרית. כלומר, תשתדל לברכן עד ארבע שעות של היום, ובדיעבד עד חצות היום. ומכל מקום מי שלא הספיקה לאומרן עד חצות היום, תוכל לאומרן כל היום, מפני שלדעת רוב הפוסקים זמנן שונה מזמן תפילת שחרית, מפני שהן ברכות הודאה על הדברים הטובים שהאדם נהנה מהם במשך כל היום, ולכן בדיעבד אפשר לברכן כל היום (פ"ה תפילה ט, 3).

לדעת רוב הפוסקים נשים שוות לגברים בחיוב תפילה, לפיכך חייבות להתפלל שמונה עשרה בשחרית ומנחה, וערבית היא תפילת רשות. ויש אומרים שנשים חייבות להתפלל פעם אחת ביום תפילת עמידה, וטוב שיתפללו שחרית, כדי לפתוח את היום בתפילה. ויש אומרים שנשים יכולות לצאת בתפילה קצרה, ולכן בברכות השחר ובברכות התורה כבר יוצאות ידי חובתן.

לכתחילה טוב שנשים יתפללו שחרית ומנחה בכל יום, כדעת רוב הפוסקים. ואם יתפללו תפילה אחת, יצאו ידי חובתן, ובשעת הדחק יכולות לצאת בברכות התורה ובברכות השחר. ואישה שטרודה בטיפול בילדיה, רשאית לצאת לכתחילה בברכות התורה והשחר. בכל אופן גם אישה שמתפללת תפילת שמונה עשרה, צריכה לברך את ברכות התורה וברכות השחר.
והנוהגות להסתפק בברכות השחר וברכות התורה - יש להן בדוחק על מה לסמוך, אבל אין ראוי לנהוג כן, מפני שלדעת רובם המכריע של הפוסקים חובה להתפלל עמידה לפחות פעם אחת ביום.
גם למנהגן של נשים רבות שמתפללות תפילת עמידה רק פעם אחת ביום, בשחרית או במנחה, צריך לדעת את זמניהן, כדי לכוון את התפילה לזמן של שחרית או מנחה.
זמני התפילות נקבעו על ידי אנשי כנסת הגדולה על פי זמן קרבן התמיד, שחרית כנגד זמן הקרבת תמיד של שחר, ומנחה כנגד זמן הקרבת תמיד של בין הערביים. זמן תפילת מנחה יבואר בהמשך (יח, א), ועתה נבאר את זמן תפילת שחרית.
תמיד של שחר קרב מ´עמוד-השחר´, לפי זה זמן תפילת שחרית היה צריך להיות לכתחילה מ´עמוד-השחר´. אלא שאמרו חכמים שראוי להתפלל אחר ´הנץ-החמה´, שנאמר (תהלים עב, ה): "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ" (ברכות ט, ב). אמנם בדיעבד, המתפלל משעלה ´עמוד-השחר´ יצא, מפני שהתפלל בזמן הכשר להקרבת התמיד של שחר (שו"ע פט, א; וע´ פניני הלכה תפילה יא, 4). ´עמוד-השחר´, הוא הזמן שבו נראה האור הקלוש הראשון שבמזרח, ו´הנץ-החמה´ הוא זמן זריחת השמש. והזמן המשובח ביותר לתפילת שחרית הוא כ´ותיקין´, שהיו מתפללים עמידה ב´הנץ-החמה´, לקיים מה שנאמר: "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ".
[ונמשך זמנה עד סוף ארבע שעות, שכן זמן הקרבת תמיד של שחר עד סוף ארבע שעות. בדיעבד, אשה שלא הספיקה להתפלל עד סוף ארבע שעות, יכולה להתפלל שחרית עד חצות היום, ואף שאין לה שכר כמי שהתפללה בזמן, מכל מקום שכר תפילה יש לה (שו"ע פט, א). אבל אשה שרוצה לומר את ברכות קריאת שמע, גם בדיעבד לא תאמרם אחר ארבע שעות.
ומי שנוהגת להתפלל בכל יום תפילת עמידה אחת, בשחרית או במנחה, אם עברו ארבע שעות ולא התפללה שחרית, מוטב שתתפלל באותו יום מנחה. ואם היא חוששת שאולי תשכח להתפלל מנחה, תתפלל שחרית עד חצות היום
לעניין ברכות קריאת שמע, נחלקו הפוסקים אם אפשר לאומרן בדיעבד עד חצות. ואף שהמ"ב סובר לגבי גברים שמי שלא אמרן מחמת אונס רשאי לברכן עד חצות מ"מ לגבי אשה שאינה חייבת לברכן, ואין אפשרות לאומרן בנדבה, נראה פשוט שמוטב שלא תיכנס לספק ולכן לא תאמר אותן אחר ארבע שעות. ]

זמן 4 שעות השבוע יוצא בערך ב 10:06
ומופיע בלוחות. וכן בלוח שבאתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/calendar/

-מברכים גם על המחיה וגם בורא נפשות
-בחגים ובמוצאי שבתות וחגים (עד חצות) , לא אומרים וידוי.
- צריך לעודד את החבר ללמוד תורה - כגון תנ"ך ואמונה וכך עם הזמן הוא מעצמו כבר יבין שעדיף לעשות התעמלות וכפי שכתב הרב יעקב אריאל שליט"א מילא אם 12 אנשים היו מסתכלים ועשרות אלפים מתעמלים אבל שרק 12 ירוצו וכל השאר ישבו ויסתכלו ? - זו כבר בטלה