שאלה
שבוע טוב כבוד הרב,
2 שאלות ברשותך:
1) האם מצווה מן המובחר להתפלל מתוך סידור בעוד שאני מכוון טוב יותר (בהרבה) כאשר אני מתפלל בע"פ ומכוון לבי לאבינו שבשמיים, או שאין כל עדיפות לקריאה מן הכתוב?
מהו המקור לכך?
(הערה: כמובן שאני מכיר את נוסח התפילה בעל פה ואין לי צורך בסידור באופן כללי ואני מתפלל לעצמי ולא מוציא ציבור ידי חובה וכד')
2) נוסח התפילה בו אני מתפלל, כנוסח אבותיי - ירושלמי. לעתים, אני מתפלל בבית הכנסת השכונתית ליהודי ג'רבה שבה נוהגים להגות מילים כמו "הללויה" בחטף פתח בלמ"ד ולא שווא כמנהגנו. כיצד עליי להגות את המילה כאשר אני מתפלל בבית הכנסת של יהודי ג'רבה? קראתי איפשהו ברשת תשובה שלך שסוברת שמנהג הציבור דוחה את "אל תיטוש" ולכן עליי להגות כמנהגם. אם כך - אין זה סותר את העובדה שמי שמתפלל בבית כנסת תימני, קורא ברכות התורה כפי מנהג אבותיו ולא בנוסח תימני (כמדומני, הלכה זו עם התימנים מוזכרת בילקוט יוסף)
תודה רבה,
רועי.
תשובה
שלום וברכה
א. מצווה מן המובחר להתפלל בדרך בה ניתן לכוון בצורה הטובה ביותר. גם אני מתפלל בעל פה, כי אני מתקשה להתכוון מתוך סידור.
ב. ככל שניתן, את הדברים שנאמרים בקול יש לומר כמנהג הקהל. אם מנהג הקהל הוא שכל אחד נוהג כמנהגו – אין בעיה לומר את הדברים בנוסח הירושלמי, אולם אם זהו בית כנסת עם נוסח מיוחד שכולם נוהגים בו באמירה בקול – כל המתפללים צריכים לנהוג כך.
ג. אין להקיש מכך על ברכות התורה בשעה שעולים לתורה. ראשית, אין מדובר בתפילה. שנית, בדרך כלל אכן הציבור מקבל את העובדה שכל אחד מברך כמנהגו, אולם אם הציבור מקפיד על כך – יש לנהוג כציבור. וזה קודם ל"ואל תיטוש".
כל טוב