תפילה בלי כוונה

בס"ד

שלום וברכה,
אמנם אינני רב, אך אולי אוכל להועיל לפחות במשהו.

שימחת אותי מאד בדבריך. הרצון החזק שלך לדבוק בד', ואהבת ד' שלך- היא דבר שרבים יכולים ללמוד ממנו.
זכור כי 'במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים'!
הקב"ה אוהב את השבים אליו, רוצה ומתאווה לתפילתם. אל תזלזל בתפילתך.

ומה שאמרת שאולי בגלל חוסר הריכוז והמחשבות המפריעות אותך מתפילתך- לא מגיע לך להתפלל, חלילה חלילה מלומר כך.
רק כדי שלא תחשוש, אומר לך כי כבר ה'שולחן ערוך', שעל פיו אנחנו פוסקים את כל הלכותינו, פוסק שאין צריך לחזור על הברכות במקרה שלא הצליח לכוון- "מפני שאין אנו מכוונים כל כך בתפילה". (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן צח סעיף ב)
בתלמוד הירושלמי מסופר על כמה אמוראים שאמרו על עצמם כי גם להם יש קושי לכוון בתפילה. (ירושלמי, ברכות פרק ב הלכה ד)

הדברים הללו אינם אמורים לייאש מלכוון דעתנו בתפילה לפני רבנו של עולם, אלא נועדו לחזק אותנו שלא נתייאש חלילה ונחשוב שיש בנו פגם גדול שיש בו כדי למנוע אותנו מלהתפלל.

הקושי להתרכז בתפילה קשה הרבה יותר בצבא. במיוחד למי שנמצא בשירות קרבי. וגם מי שנמצא בתפקיד אחר- תמיד ישנן משימות שעליו למלא, ויכולים להפריע לו בכל רגע, כיוון שהוא נתון לפקודות של מי שמעליו.
ויש מי שקשה לו יותר להתרכז, ומי שהריכוז בא לו בקלות יתירה. אדרבא, לפעמים מי שקשה לו להתרכז ומצליח להתרכז אפילו מעט ובמקומות מסויימים- מעלתו גבוהה ממי שמצליח להתרכז בקלות.

כולנו מהרהרים בזמן התפילה, אך יש לזה כמה סיבות. בע"ה ננסה לגעת כרגע בכמה מהן וכך נוכל לנסות להתרכז יותר.
ואשריך שהדבר מפריע ונוגע לך!

[השגרה]. כל יום אנחנו אומרים את אותה התפילה עד שהופכת שגורה בפינו.
[הטרדה והמנוחה]. כל היום אנחנו רצים, חושבים, עושים ופועלים. המח שלנו זקוק לקצת מנוחה, לעשות סדר בדברים, לפתור לבטים ולהתיר ספקות. את הזמן הזה הוא מוצא, איך לא- בתפילה!

בנוגע לנקודה הראשונה- מה שאנחנו יכולים לעשות זה לנסות ולקרוא את מילות התפילה כאילו אנחנו נפגשים איתן בפעם הראשונה. נכון, כבר קראתי אותן אתמול, וגם שלשום ולכני כן.. אבל לפתע אני מגלה בהן דבר חדש. משהו שלא הבנתי אתמול, או שסתם לא שמתי לב אליו.
חוץ מזה, כדאי מאד להוסיף בקשות אישיות במה שנוגע לאותה הברכה. כשמבקשים משהו אישי, היוצא מן הלב- הריכוז גדול הרבה יותר.

בנוגע לנקודה השניה. חסידים הראשונים היו שוהים שעה לפני התפילה ושעה אחרי התפילה.
אם רוצים להתרכז בתפילה, עלינו לפנות את הראש מכל הדברים המטרידים אותנו. לעצור קצת לפני התפילה מכל מרוצת היום, ללמוד מאיזה ספר טוב, לקרוא מסיפורי צדיקים, לחשוב מחשבות טובות ועל גדלות הבורא.


[כוונה בתפילה]

יש שתי כוונות שעלינו לכוון בהם. אחת כללית והשניה פרטית.
הכללית- שנזכור כי אנחנו עומדים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.
הפרטית היא לכוון בכל ברכה את פירוש המילים. להתכוון למילים שאנו אומרים.

עיקר המקומות שבהם חשוב מאד להתרכז הם בפסוק ראשון של 'שמע ישראל' יחד עם 'ברוך שם כבוד מלכותו'. ובברכה הראשונה בתפילת שמונה עשרה, ברכת אבות.

מכל מקום, שים לב שבכך שהגעת להתפלל לפני רבנו של עולם כבר קיימת את החלק הראשון של הכוונה, באת לעמוד להתפלל לפני מלך מלכי המלכים- הקב"ה..! גילית בכך את הרצון העמוק שלך, את הרצון האמיתי שלך.
אל יהיה דבר זה קל בעיניך.


אם תרצה לעיין עוד לגבי הלכות תפילה- תוכל לעיין בספר של הרב אליעזר מלמד 'פניני הלכה' בחלק התפילה.
בהצלחה רבה,

לשאלות נוספות נשמח מאד לשמוע.

ניר
nirka10@gmail.com