שאלה
שלום רב ותודה מראש.
יש לי אח בן 16 ואנחנו בקשרים מאד טובים. רק שיש איזושהי בעיה שאני לא יודעת אם היא בעיה.
אח שלי מאד מתכוון בתפילה. אבל מאד. כל תפילה שלו לוקחת פי שתיים אם לא יותר מתפילה של מישהו אחר. ברכת המזון לוקחת בסביבות הרבע שעה ויכולה להגיע לחצי.
ניסינו בהתחלה לשאול אותו על העניין, אבל הוא רק התחמק ולא הבין על מה אנחנו מדברים.
התחלנו להקשיב בשקט וגילינו שהוא שותק הרבה במטרה להתכוון וגם חוזר שוב ושוב על אותו הפסוק כדי להגיד אותו בכוונה הרבה ביותר מבחינתו. ההורים שלי ניסו לדבר איתו אבל הוא פשוט מתחמק. ואם אומרים לו משהו בכל זאת- הוא פשוט שותק.כלום לא מזיז לו. להיפך. אני חושבת שכשהוא יודע שמקשיבים לו כשהוא מתפלל- יותר קשה לו להתרכז וזה לוקח לו יותר זמן. ניסיתי גם אני לדבר איתו. הסברתי לו שאסור לחזור הרבה פעמים בתפילה על אותו פסוק במקומות מסוימים. כלום לא עוזר. הבעיה היא שזה מפריע ביום יום. למשל בקריאת מגילה הוא פספס את כל ההתחלה בגלל ערבית ועוד. אמא שלי בוכה בשקט ואבא שלי פשוט התיאש. הבעיה היא גם שאנחנו לא בטוחים אם אנחנו צודקים- אולי גדל לנו איזה צדיק נסתר ואנחנו הטועים?(הוא מקפיד גם על עוד דברים חוץ מהתפילה-דף יומי,שניים מקרא אחד תרגום, חברותות וכו) אני מקווה שזה קשור אבל בשאר הדברים הוא רגיל לגמרי, הוא שקט אבל אוהב לשחק כדורסל, כדורגל וסתם דברים שרגילים לגילו.
אני אשמח אם תגיד לי ולמשפחה אם יש מקום לדאגה, ואם כן-מהם המקורות ההלכתיים והאמוניים לכך, כדי שאוכל להראות לו. וגם מה עוד אפשר לעשות בעניין.
תודה מראש על הכל, ומצטערת על האורך...
תשובה
שלום וברכה
לפי מה שאת מספרת, לא מקורות הלכתיים ואמוניים יפתרו את הבעיה, כי אמרת לאחיך שיש דברים שאין לחזור עליהם והדבר לא עזר.
האם הבעיה של אחיך היא רק בתחום התפילה, או שיש לה ביטויים בנושאים אחרים (למשל הקפדה יתירה בנטילת ידיים)?
נראה שהבעיה אינה בתחום הדתי אלא בתחום הנפשי. כדאי להורייך לגשת להתייעץ על כך עם פסיכולוג (טוב) דתי.
בתחום הדתי - כדאי לנסות ליצור קשר בין אחיך לבין רב שמכיר אותו היטב ויוכל להיות בקשר גם עם הפסיכולוג.