שאלה
הקדמה, מי שמעוניין להגיע לתוכן מיד שידלג על ההקדמה:
דבר ראשון אקדים ואומר כי אני דתי ואני בא בשאלות ותמיהות מתוך אמונה וכדי להתחזק.
אני לא חילוני שלא מבין בנושא ושואל שאלות כמו "איך תסביר את זה שיש עדויות למפץ הגדול ? הרי ה' ברא את העולם!" - אלו סוג של שאלות שמשתלבות עם האמונה היהודית ולא נוגדות אותה ככה שאין כאן עניין לתמיהות ולשאלות נוספות כי ניתן להגיד שה' יצר את המפץ הגדול ושהימים שבהם נכתבה הבריאה נמשכו פרק זמן ארוך במיוחד או לחלופין אפשר לטעון שה' ברא עולם בדמות עולם ישן, היסטורי ועתיק שקיים כבר מיליארדי שנים אבל מבחינה היסטורית (ולא מבחינת גיל העולם) העולם קיים רק קרוב ל- 6 אלף שנה בלבד כפי שאנו נוהגים לספור.
עד כאן אין לי שום תמיהות ולבטים לגבי האמונה ואם אני רוצה אני יכול לחיות עם האמונה הנ"ל ללא שום בעיה ולקבל מאידך את התאוריה המדעית בלי שום היסוס ופקפוק, כי הרי יש הסבר והכל מסתדר.
יש עוד נושאים רבים שעליהם חקרתי ומצאתי תשובות רבות לשאלותי (כגון: האם באמת לכל הדגים בעלי הקשקשת יש סנפיר כפי שהתורה כתבה? התשובה בקצרה היא אכן כן, וכל הכופרים שבאו בטענה שמצאו דג עם קשקשת ללא סנפיר בסוף נתברר שהדג המדובר שכעת איני זוכר את שמו בלטינית הוא בעל סנפיר יחיד שכאשר הוא קטן הוא נושר עם גדילתו ולפי כל החכמים דג שנשר לו הסנפיר - כשר, ככה שהתורה צדקה גם בתחום הזה).
ישנם שאלות רבות שמצאתי להן פתרונות למרות שברשותי מספר לא מועט של שאלות לגבי הגמרא שלא נמצא להן פתרון והן סותרות את המציאות בהחלט וזה גורם לי לפקפוק באמינות של הנתינה של התורה בע"פ כביכול ביחד עם התורה שבכתב, ואני מחשיב לצערי את התורה שבע"פ בדרגה הרבה פחות גבוה מאשר התורה שבכתב שבה לא מצאתי ולו סתירה אחת בדבריה, בשונה מהגמרא.
בנוסף לכך, אוסיף ואומר כי לדעתי ספר הקבלה הוא אוסף של הגיגים ואמרות חכמות של אנשים חכמים שאולי גם היו חכמים בתורה וכתבו דברים שהם הבינו מחוכמתם ומשכלם אבל הספר ממש לא אלוקי - יותר בכיוון של ספר מדעי המשולב ברוח התורה (דוג': תורת הפנים, תורת המזלות וכדו'...).
רציתי לשתף אתכם בשאלה הכי קשה שנתקלתי בה לגבי חכמינו שנראה לי שמיחסים לחידושים שלהם ולהמצאות שלהם יותר מידי חשיבות.
אם רב יגיד לי מחר לשים כיסוי עיניים בתפילה כדי לזכות לאריכות ימים כי הוא מצא רמז בתורה לכך, נראה לכם שמישהו אא
תשובה
שלום דוד,
א. לפני שאתייחס לתוכן של חלק מהשאלות ששאלת תרשה לי לכתוב משהו שהכי חשוב לי לומר לך אחרי שקראתי את כל מה שכתבת. ממש לא ברור לי למה כתבת כל כך הרבה ובנימה ששמעתי מתוך הכתיבה. זה ברור שכעת אינך רוצה להתפלל מכל מיני טעמים. זה בסדר. זה בודאי זכותך. אבל למה אתה כל כך רוצה שאחרים הרוצים להתפלל לא יתפללו? למה זה כל כך חשוב לך ש"יפנימו את זה טוב"? תן לאנשים לחיות.
אני עבדתי הרבה שנים בקבוצות מעורבות של דתיים וחילוניים. אף פעם לא ניסיתי לשכנע מישהו "בהוכחות" שהוא חייב להתפלל. חשוב מאוד לדעתי שאנשים האוהבים להתפלל ואנשים שלא מאמינים בתפילה ישבו יחד ובשקט ובכבוד הדדי ילמדו יחד, יספרו אחד לשני על החוויה הקיומית האישית שלהם ויעבדו יחד לתקן את החברה שלנו. יכול להיות שמתוך כך מישהו יתקרב לדעתו של האחר. אבל למה התאמץ כל כך כפי שאתה מתאמץ להוכיח לי שאני לא יודע מה שאני עושה - ועוד באחד מהפעולות הכי חשובות ומשמעותיות בחיי. הרי יותר אנשים בעולם מתפללים לא-להים מאשר שלא מתפללים, והיו לאורך הדורות אנשים רבים רציניים ביותר שחשבו שמשהו קורה בתפילה, ולא רק התפללו כדי לתת לעצמם להרגיש טוב ובטוח, כאשר התפללו. בודאי היו הרבה אנשים רציניים שלא התפללו. כל זה חייב להביא אותנו למצב שאנו נדבר יחד על נושאים כאלו בענווה.
תרשה לי לומר לך שאתה חייב לבדוק את עצמך. מה יש בנפש שלך שמעיק לך שאנשים שעל ידך רוצים להתפלל?
ב. אני מאוד מאמין בשאלות טובות, אבל לא בסוג השאלות שאתה שאלת. אני גדלתי בעולם יהודי שהיה פחות שחור לבן ממה שקורה כאן בארץ היום. למדתי אצל גדולי תורה שלא חששו לספר לתלמידים, ואף לכתוב בפרהסיה, על ספקות ושאלות שהיו להם. בעולם יהודי שדברו בו יידיש היו אומרים, "משאלה טובה לא מתים". הרב קוק בעצמו כותב על דרגות של ודאות בעבודה האישית של האדם המאמין. כלומר אדם משיג איזו הבנה או ידיעה פנימית, ולאחר מכן מתוך שאלות, חקירות ובירורים הוא מבין שלא כל מה שהוא חש כוודאי אכן היה וודאי. מתוך התהליך של הבירור הוא בונה לעצמו את הדרגה הבאה באמונותו, דרגה של וודאות גבוהה יותר, וכן הלאה. הוא קורא לעבודה הזאת "נהר וודאי ואולי".
אבל אף פעם לא האמנתי בשאלות הבאות להוכיח או לבטל אמונה באופן שחור ולבן, באופן מוחלט. למדתי באוניברסיטה פילוסופיה כללית. אני זוכר קורס אחד בו למדנו על המסורת התיאולוגית של הניסיון ליצור הוכחות לקיום א-להים. אמרתי לעצמי הוכחות כאלו לא משכנעות אף אחד. כמו הוכחות לאי קיום הא-להים או לחוסר תועלת של התפילה, המסקנות הן בדרך כלל ידועות מראש, עוד לפני שהתחילו בחיפוש ההוכחות.
ניקח לדוגמא את המחקר על חולי הסרטן. שתדע שגם אני שמעתי לפני כשנתיים על המחקר הזה. אך הפלא ופלא – מסקנות המחקר כפי שספרו לי עליו היו בדיוק הפוכות ממה שאתה כתבת. נאמר לי שהמחקר הוכיח שהתפילות כן עזרו - יותר אנשים במצב קשה החלימו בקבוצה שהתפללו עבורם מאשר בקבוצה השנייה. (לא השתמשתי במחקר הזה אף פעם בשיחות שלי על חילוניים. זה לא באמת משכנע אף אחד לאורך זמן בשום כיוון). העובדה שאני שמעתי מסקנות הפוכות משלך רק מוכיח כמה שהעניין הזה קשור לסוג של ויכוח בין משוכנעים שאיננו עוזר לאף אחד לבנות את חייו בהעמקת נפשו ודרך בחירתו. העיקר, נעבוד ברצינות – תשלח לנו את הפרטים הביבליוגראפיים המדויקים של המאמר שפעם אחת נוכל לקרוא אותו יחד ונשוחח על המסקנות האמיתיות.
בקיצור, המדע הוא כלי חיוני ביותר לאדם. אך בדרך כלל הוא אינו מהווה בסיס אמיתי לאמונה. אמונה באה ממקום אחר. מדע יכול להפליא, הוא יכול גם להעמיק את חוויית הקיום שמסביבנו, אבל צורת ההוכחה המדעית ותכני ההוכחה הן אולי טובות לתחום המדעי והמתמטיקה, אבל לא לתחום האמונה. האדם צריך לחוש שהאמונה עוזרת לו להסביר את חייו ואת העולם בו הוא יוצר את חייו, אבל העיקר בתשתית האמונה הוא ההתקשרות הפנימית לדבר המחייה את נפשו ואת רוחו. וזה מביא אותי לעיקר.
ג. תפילה איננה סוג של קסם המבטיח לי את עתידי הטוב. תפילה היא עמידה לפני ה´, פעולה המבטאת את עצם תחושת נפשי שביסוד חיי שאני חי בקשר עם ה"אני" של העולם. הגמרא כבר הדגישה ש"עיון תפילה" הוא אסור. כלומר, אין לאדם לבדוק אם הבקשה שלו בתפילתו אכן נענתה. כלומר על פי הגמרא אין לבדוק את השאלה שנבדקה במחקר ששנינו מכירים. יתכן שאין אנו יודעים להעריך מה נקרא מענה א-להי* יתכן ואין אנו בכלל מכירים את מערך הזמן והמציאות באופן שנוכל בכלל לראות את המענה גם אם הוא קיים* יתכן הרבה דברים. אבל בעיקר אני חושב שהאיסור נקבע כדי שלא נתבלבל. אני מתפלל בגלל שאני לא יכול אחרת. לא בגלל שאני מחפש איזושהי תמיכה פסיכולוגית מול הפחדים שלי על חיי ועל חיי האהובים הקרובים אלי.
כפי שציינת יש שני סוגים של תפילה. יש תפילה קבועה שאת הניסוח שלה קבעו חכמים. זוהי תפילה, כמו העבודה במקדש, הבאה לבטא כל יום את עצם פלא הקיום ולשייך אותו מתוך הודאה והכנעה לבורא עולם. יש גם תפילות אישיות בהן אני "שופך את נפשי" לפני ה´.
אם מישהו ינסה להוכיח לי משהו בקשר לתפילות אלו, לכאן או לכאן, לא אתייחס. האם אפשר להוכיח משהו שקשור לתחום הקשר האישי, ההבעה של נפש אודות חייה. האם מישהו יכול היה להוכיח שנכון או לא נכון היה לאהוב את אשתי ולהתחתן אתה? האם זה היה בכלל משנה לי? אני גם מדבר עם ה´ על הספקות שלי ועל השאלות שלי. לפעמים אני חושב שאני שומע באופנים שונים תשובות – לפעמים לא. כמו אצל אשתי. אבל תמיד כאשר אני חושב שקבלתי תשובה, תוכנה תמיד בלתי צפוי ומוליך אותי למקום יותר עמוק ומחייב בחיי. לפעמים אני אפילו אומר לו שקשה לי מאוד שהעולם שלו לא הולך לתיקונו, לחיים כאלו שאף אחד לא מנסה לשכנע מישהו אחר להפנים טוב את מה שייתן לו להרגיש שהוא צודק. אלא יחד נעשה את העבודה הקשה לבנות את חיינו לשם העצמת הברכה שהוא הטמיע בנו שזה החיים עצמם.
סליחה אם כתבתי לך ישירות מדי, אבל אותם הדברים שכתבת היו יכולים להיכתב אחרת, באופן המזמין להתלבטות משותפת לשם צמיחת הנפש של כולנו.
בברכה, דוב ברקוביץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם