תנך, באור סוגייה.

שאלה

שלום רב לכבוד הרב. שאלתי נוגעת לעניין הבא:

כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ, בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה--אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ* וְיִסְּרוּ אֹתוֹ, וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם. יט וְתָפְשׂוּ בוֹ, אָבִיו וְאִמּוֹ* וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ, וְאֶל-שַׁעַר מְקֹמוֹ. כ וְאָמְרוּ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ, בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה--אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקֹלֵנוּ* זוֹלֵל, וְסֹבֵא. כא וּרְגָמֻהוּ כָּל-אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים, וָמֵת, וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ* וְכָל-יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ. {ס}

תמיד כשאני מגיע לפסוק הזה, אני מתקשה. הרי ידוע,כבודו,הקשר העמוק בין אמא לבנה.

עבור האמא, גם אם בנה הוא לכל הדעות בעייתי - עבורה הוא הילד הכי צדיק שבעולם. ניתן לראות זאת בצורה הברורה ביותר בבתי המשפט שם האמא קוראת בקולי קולות לצדקת בנה, בעוד שכל הפרמטרים הרציונאליים מצביעים על רשעתו.

ולכן שאלתי : איך התורה יכולה לצפות מההורים - דווקא מההורים - לקדם צעד שיוביל את בנם להיות תחת מרגמה של אבנים (הרי התורה יודעת את נפש האדם, וההורה בפרט..) ??

אני מבין שבכך גורמים לחברה להיות טובה יותר ומבין את השקולים הרציונליים שדורשים דווקא מההורה לעשות כן, אבל אני מתקשה לדמיין מצב לפיו תבוא האמא ותמסור את בנה להרגם באבנים..

(הייתי מבין אם הסביבה , השכנים היו עושים זאת...אבל ההורים ? )

תשובה